ויקיפדיה

ארקולף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קישורים פנימיים
שורה 2:
'''ארקולף''' ('''Arculf''') או '''ארקולפוס''' ('''Arculfus''') היה [[עלייה לרגל|צליין]] [[פרנקים|פרנקי]] אשר פקד את [[ארץ ישראל]] וה[[לבנט]] במחצית השנייה של [[המאה ה-7]]. על פי המקור הראשי המספר אודותיו, הוא שימש כ[[בישוף]] של העיר [[פריגה]] ב[[דורדון]]. על פי מקור אחר, הוא היה חבר [[מנזר]].
 
לפי [[בדה ונרביליס]], ספינתו של ארקולף נטרפה בדרכו חזרה מארץ הקודש אל חופי האי [[איונה]] במערב [[סקוטלנד]], והוא התקבל על ידי [[אדאמנן הקדוש]] (אדומננוס){{אנג|Adamnán of Iona}}, [[אב מנזר|אב-המנזר]] המקומי, במנזר באי איונה הייתה ספרייה מפורסמת והוא נחשב באותה תקופה למרכז פרשנות לכתבי הקודש בלטינית. ארקולף סיפר את תולדות מסעו לאדאמנן בפירוט, והאחרון כתב על-בסיס זה חיבור בן שלושה ספרים בשם "De Locis Sanctis" (אודות המקומות הקדושים"), אשר הוקדשו ל[[ירושלים]], [[בית לחם]] ולמספר מקומות קדושים נוספים בארץ ישראל, וכן ל[[קונסטנטינופול]] ול[[אלכסנדריה]]. עותק מהחיבור נמסר בשנת [[698]] ל[[אלדפרית', מלך נורת'מבריה|אלדפירת']] מלך [[ממלכת נורת'מבריה|נורת'מבריה]].
 
ארקולף היה הנוסע הראשון שביקר בארץ ישראל אחרי הכיבוש הערבי ושחיבורו שרד, ומכאן חשיבותו להבנת מצבם של ארץ ישראל ותושביה אחרי הכיבוש.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ארקולף"