יגאל אלון – הבדלי גרסאות

ב[[תקופת ההמתנה]] שלפני [[מלחמת ששת הימים]], עם עליית המתיחות הביטחונית בעיקר מול [[מצרים]], רבו גם הגישושים הפוליטיים. רבים במערכת הפוליטית סברו שראש הממשלה לוי אשכול צריך לפנות את [[משרד הביטחון|תיק הביטחון]], שאותו החזיק, לאישיות ביטחונית, שתוכל לעמוד בפרץ אם וכאשר תפרוץ מלחמה. אלון שהה באותו זמן בסיורבסיורו מדיני ב[[בריתבברית המועצות]], וישראל גלילי הפעיל את השפעתו למנות את אלוןאותו לתפקיד, ואף נפגש בעניין זה עם אשכול. ואולם מינויו של [[משה דיין]], רמטכ"ל הניצחון של [[מלחמת סיני]], נראה נכון יותר בעיני ראש [[המפד"ל]], [[משה חיים שפירא]], שאיים בפרישת המפד"ל אם לא תקום [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות]] הכוללת את מינויו של דיין לשר ביטחון. אליו הצטרפו סיעות [[רפ"י]], [[גח"ל]] ו[[ליברלים עצמאיים|ל"ע]], שעמדו להצטרף לקואליציה ותמכו בדיין, אשר זכה גם לתמיכה ציבורית גדולה. למרות זאת, שרי מפא"י החליטו על מינוי של אלון לשר ביטחון ושדיין ימונה כבכיר ב[[פיקוד דרום]]. אולם הלחצים להקמת ממשלת ליכוד לאומי הכריעו לבסוף את הכף במזכירות מפא"י לטובת דיין, ואלון נאלץ להסיר את מועמדותו לתפקיד שבו חשק.{{הערה|אניטה שפירא, '''יגאל אלון: אביב חלדו''', עמ' 481–485}}