האגודה לזכויות האזרח בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של RimerMoshe (שיחה) לעריכה האחרונה של שרשר
אין חשיבות מיוחדת בציטוט, החלפות ( המיסים)
שורה 63:
ב-[[1981]] פרסמה האגודה את תוצאות הבדיקה שערכה ב[[רמת הגולן]], לאחר קבלת [[חוק הגולן]]. החוק עורר תסיסה בקרב תושבים דרוזים בגולן ורובם סירבו לקבל [[תעודת זהות]] ישראלית. בעקבות זאת נקטו הרשויות שורה של צעדים כגון איסוף כפוי של תעודות הזיהוי הישנות וחלוקת תעודות חדשות, פיזור אלים של מפגינים שביקשו למחות על כך והפעלת אמצעי לחץ כגון ניתוק קווי [[טלפון]] ו[[חשמל]], מניעת יציאה מהאזור לטיפול רפואי, ואף הטלת עוצר. חיים כהן, לשעבר [[שר המשפטים]] ו[[היועץ המשפטי לממשלה]], שפרש מ[[בית המשפט העליון]] זמן קצר קודם לכן וקיבל על עצמו את נשיאות האגודה (כיהן בין [[1982]] ל-[[1988]]), מתח ביקורת חריפה על פעולות הצבא ואף כינה אותן "התנהגות ברברית". הדברים משכו ביקורת נוקבת נגד האגודה, והיו חוליה ראשונה בשורה ארוכה של עניינים ופרשיות בהן עמדה האגודה לזכויות האזרח במרכז הוויכוח הציבורי בישראל.
 
בפברואר [[1983]] נרצח [[אמיל גרינצווייג]] בתום הפגנה של "[[שלום עכשיו]]" ב[[ירושלים]]. גרינצווייג היה חבר האגודה והרצח הסעיר רבים מחבריה. חודש לאחר מכן עתרה האגודה לבג"ץ עקב סירוב ה[[משטרת ישראל|משטרה]] להתיר [[תהלוכה|מצעד]] בירושלים לציון שלושים יום למקרה. שופטי בג"ץ קבעו{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-LG-2-393-L.doc+בג%22צ+לוי+83&hl=en&ct=clnk&cd=3&gl=il בג"ץ 153/83 לוי ואח' נ. מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל]}} כי על המשטרה לספק הגנה נאותה למפגינים, ולא לאסור את קיומה של ה[[הפגנה]]ההפגנה בשל חשש ל[[אלימות]] כלפי המפגינים. [[דוד חשין]], שאחר כך כיהן כשופט ב[[בית המשפט המחוזי]] בירושלים, הגיש את העתירה בהתנדבות, בהיותו עורך דין, וציין כי "בכך נקבע תקדים חשוב על חופש ההפגנה והמשטרה נאלצה להתרגל לכך שלא כל סירוב שלה יתקבל ויהיה עליה לתת היתרים באופן שגרתי".
 
זמן קצר לאחר מכן שבה האגודה ועתרה לבג"ץ בשל סירוב המשטרה להתיר ל[[נאמני הר הבית]] להתפלל ב[[יום ירושלים]] ליד שער הכניסה ל[[הר הבית]]. בג"ץ קיבל את העתירה. נדבך נוסף בביצור חופש ההפגנה הושג בעקבות פעילות האגודה נגד הנוהג המשטרתי לבדוק את זהותם של מפגינים (כגון משתתפי משמרות המחאה מול בית ראש הממשלה של מתנגדי [[מלחמת לבנון הראשונה]] ותומכיה) ואף לעצור מפגינים דרך שגרה. [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יצחק זמיר]], הבהיר למשטרה שקיום [[משמרת מחאה]] אינו דורש רישיון, ולכן אין לעצור מפגינים במשמרת מחאה ללא סיבה מוצדקת.
שורה 202:
* 2009 - [[בג"ץ אבו רחמה|בג"ץ אבו רחמה נגד הפרקליט הצבאי הראשי]] - ביטול החלטת ה[[פצ"ר]] להגיש [[כתב אישום|כתבי אישום]] על [[התנהגות שאינה הולמת]] בלבד נגד מג"ד וחייל ב[[פרשת הירי בנעלין]];
* 2009 - בג"ץ אבו צפיה נגד שר הביטחון - ביטול האיסור הגורף שהוטל על [[פלסטינים]] מלנהוג ב[[כביש 443]];{{הערה|[https://law.acri.org.il/he/1770 לפתוח לתנועת פלסטינים את כביש 443], באתר האגודה לזכויות האזרח}}
* 2010 - [[בג"ץ מנאע נגד רשות המסים|בג"ץ ד"ר עאדל מנאע נגד רשות המסיםהמיסים]] - איסור על גביית [[מס]]ים ב[[מחסום משטרתי|מחסומים משטרתיים]].
* 2011 - בג"ץ אבו לבדה נגד עיריית ירושלים - חובת משרד החינוך לממן שכר לימוד בבתי ספר פרטיים ב[[ירושלים המזרחית]];{{הערה|[https://law.acri.org.il/he/1670 להחזיר שכר לימוד לילדים מירושלים המזרחית שנאלצים ללמוד בבתי ספר פרטיים], באתר האגודה לזכויות האזרח}}
* 2015-2013 - [[בג"ץ אדם נגד הכנסת]]; [[בג"ץ גבריסלאסי נגד ממשלת ישראל|בג"ץ איתן – מדיניות הגירה ישראלית נגד ממשלת ישראל]]; בג"ץ דסטה נגד הכנסת{{הערה|[https://law.acri.org.il/he/33661 לבטל את "חוק ההסתננות" – עתירה שלישית], באתר האגודה לזכויות האזרח}} - אי חוקתיות התיקונים ל[[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק מניעת הסתננות]];