יגאל אלון – הבדלי גרסאות

 

ב[[תקופת ההמתנה]] שלפני [[מלחמת ששת הימים]], עם עליית המתיחות הביטחונית בעיקר מול [[מצרים]], רבו גם הגישושים הפוליטיים. רבים במערכת הפוליטית סברו שראש הממשלה לוי אשכול צריך לפנות את [[משרד הביטחון|תיק הביטחון]], שאותו החזיק, לאישיות ביטחונית, שתוכל לעמוד בפרץ אם וכאשר תפרוץ מלחמה. אלון שהה באותו זמן בברית המועצות, וישראל גלילי הפעיל את השפעתו למנות אותו לתפקיד, ואף נפגש בעניין זה עם אשכול. ואולם מינויו של [[משה דיין]], רמטכ"ל הניצחון של [[מלחמת סיני]], נראה נכון יותר בעיני ראש [[המפד"ל]], [[משה חיים שפירא]], שאיים בפרישת המפד"ל אם לא תקום [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות]] הכוללת את מינויו של דיין לשר ביטחון. אליו הצטרפו סיעות [[רפ"י]], [[גח"ל]] ו[[ליברלים עצמאיים|ל"ע]], שעמדו להצטרף לקואליציה ותמכו בדיין, אשר זכה גם לתמיכה ציבורית גדולה. למרות זאת, שרי מפא"י החליטו על מינוי של אלון לשר ביטחון ושדיין ימונה כבכיר ב[[פיקוד דרום]]. אולם הלחצים להקמת ממשלת ליכוד לאומי הכריעו לבסוף את הכף במזכירות מפא"י לטובת דיין, ואלון נאלץ להסיר את מועמדותו לתפקיד שבו חשק.{{הערה|אניטה שפירא, '''יגאל אלון: אביב חלדו''', עמ' 481–485}}

 

במהלך המלחמה האיץ אלון בממשלה, יחד עם [[מנחם בגין]], להחלטה על כיבוש [[מזרח ירושלים]] בפריצה מידית אל העיר, בניגוד לעמדת דיין, שרצה לעשות איגוף דרך [[רמאללה]] או [[יריחו]] עד להפלת העיר.{{הערה|יעקב ארז, אילן כפיר, '''שיחות עם משה דיין''', הוצאת מסדה ספריית מעריב, 1981, עמ' 49}} לאחר המלחמה טען כי אלמלא היסוסי הדרג המדיני, ניתן היה לקצר את המלחמה ולהגיע להישגים טובים עוד יותר, בעיקר באמצעות מתקפה מידית ב[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|חזית הסורית]].{{הערה|{{מעריב||יגאל אלון: אפשר היה לקצר המלחמה ביומיים לולא "היסוסים תמוהים"|1967/11/21|00305}}}}