יגאל אלון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חבר הכנסת והממשלה: חלוקה לפרקי משנה
←‏מלחמת ששת הימים 1967: "השיגעון הדרוזי"
שורה 235:
זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים החליטה ממשלת ישראל לשקם את [[הרובע היהודי]] בעיר העתיקה בירושלים ולהקים בו יחידות דיור במהירות האפשרית. בין היתר קודמה תוכנית להקים מספר דירות שרד לשרי הממשלה.{{הערה|[[דוד קרויאנקר]], "ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה"}} בפועל, יגאל אלון היה הפוליטיקאי היחיד שעבר לגור ברובע, בבית שתוכנן ועוצב עבורו{{הערה|{{xnet||מה מסתתר מאחורי המכתב שהסעיר את הרשת: ביקור בביתו של יגאל אלון|3108615}}}} (לאחר פטירתו של אלון בשנת 1980, עברה דירתו לשימוש של בית דין רבני, בשנת 2000, נמכרה לישיבת "[[אש התורה]]" על ידי [[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי]]).{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|פה גר פעם יגאל אלון? כך התחרד הרובע היהודי בירושלים|1.1176720|10 ביוני 2011}}}}
 
מידבזמן לאחרהמלחמה מלחמתסבר ששתאלון הימיםכי הציעמדובר בהזדמנות מצוינת לשינוי יסודי של הגבולות המדיניים, באמצעות תמיכה בהקמת [[מדינת ג'בל א-דרוז|מדינה דרוזית]] שתקום ב[[הר הדרוזים]] ו"תהווה מעין מדינת חיץ בין סוריה, ירדן וישראל".{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 200–201. ב-1979 הגדיר זאת אלון כ"השיגעון ה[[דרוזי]]" שלו, המלווה אותו מאז 1942, אז פעל באזור העיר הדרוזית [[א-סווידא]] במסגרת המודיעין הבריטי.}} מיד לאחר המלחמה, הציע להחיל על ה[[גולן]] את [[ריבונות]] ישראל. כעבור שנה הציע זאת רשמית במכתב לראש הממשלה, שבו ביקש להעלות את הנושא לדיון ולהצבעה בממשלה. לוי אשכול סירב אפילו לקיים דיון, מכיוון שחשש שדיון על ריבונות יחבל במאמץ ההתיישבותי.{{הערה|{{ישראל היום|אורי הייטנר|חלון להכרה אמריקנית בגולן|622841|ינואר 9, 2019|1}}}}
 
===תוכנית אלון ===