יגאל אלון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מלחמת ששת הימים 1967: "ההחלטה הסודית"
שורה 220:
 
אלון לא השלים עם היותו חבר במפלגה קטנה יחסית, וחשב שהשפעה אמיתית על המדינה ו[[החברה הישראלית]] יכולה להיעשות רק כחלק ממפלגה גדולה, שתאחד את כל [[תנועת העבודה|מפלגות הפועלים]] הציוניות.{{הערה|שם=youtube95100}}
אחרי פרישת בן-גוריון מהממשלה ביוני 1963, המשיכו אלון וישראל גלילי את המאבק בתוך מפלגתם לאיחוד הסיעה עם [[מפא"י]] לקראת ריצה משותפת לכנסת לקראת בחירות 1965. מאמציהם נתקלו בהתנגדות מצד קבוצת ותיקי המפלגה בראשות יצחק טבנקין, שהציבה תנאים מוקדמים לאיחוד שכזה. מאבק זה כמעט ופילג את המפלגה, עד שבשנת [[1965]] אכן התבצע האיחוד (במקביל להקמת מפלגת [[רפ"י]] ופרישת אנשיה ממפא"י) והוקמה סיעת [[המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל|המערך]] (אז הוא נודע בשם 'המערך הזוגי'), שהשתתפה באותה שנה ב[[הבחירות לכנסת השישית|בחירות לכנסת]]. בממשלה שהוקמה לאחריהן בראשותו של [[לוי אשכול]], הפך אלון ל[[סגן ראש הממשלה]] והמשיך לכהן כשר עבודה וכן כ[[משרד העלייה והקליטה|שר הקליטה]]. הוא גם תפקד על תקן הביטחוניסט של הממשלה, היה שותף לוועדת השרים לענייני ביטחון, וקולו בתחום המדיני-ביטחוני תפס מקום חשוב בישיבות הממשלה. לאור הצלחת האיחוד הפוליטי, פעל אלון במרץ לאיחוד המערך עם רפ"י להקמת [[מפלגת העבודה]] (שהוקמה לבסוףבינואר ב־[[1968]]) ונמנה עם ראשיה.{{הערה|שם=אחדות767}}
אלון כיהן כשר העבודה בשנים 1961–1968 וכשר הקליטה בשנים 1968–1969.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 30.}}
כשר העבודה, הניח אלון ביולי 1965 הצעת חוק בנושא ה"[[קואופרציה]]" – אחריות משותפת לתעשייה ולעבודה, אולם היא נתקלה בהתנגדות מצד [[תנועת המושבים]] ולא התקבלה. אחד מהישגיו כשר העבודה היה [[הסכם עבודה קיבוצי|הסכם העבודה הקיבוצי]] בין [[ההסתדרות הכללית]] ל[[התאחדות התעשיינים]], שנחתם בינואר 1967.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 164–165.}} בשנת 1968 הגיש כשר העבודה את הצעת חוק [[בתי הדין לעבודה]] וזו אושרה בתחילת 1969.{{הערה|{{מעריב|רפאל אלדור|ערכאה חדשה תופעל בספטמבר|1969/03/31|02100}}}}