תרומה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
שורה 5:
==סוגי תרומות==
מתקיימים סוגים אחדים של תרומות:
* תרומת [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]: זו דרך תרומה פשוטה ונפוצה. היא מתקיימת כתרומה חד-פעמית וגם כתרומה מתמשכת בהוראת קבע. בסכומים קטנים ניתנת תרומה זו ניתנת למקבל התרומה ללא הגדרת מטרה; תרומה בסכומים גדולים ניתנת פעמים רבות למטרה מוגדרת, כגון הקמת בניין חדש באוניברסיטה. תרומת כסף ל[[קבצנות|קבצן]] קרויה [[נדבה]].
* תרומת [[עבודה (כלכלה)|עבודה]]: ב[[התנדבות]] לפעילות ללא תשלום למען מטרה חברתית תורם אדם את זמנו.
* תרומת חפצים: תרומה ניתנת גם באמצעות חפצים המועילים למקבל התרומה. תרומות נפוצות מסוג זה הן תרומות של [[ביגוד]], [[צעצוע]]ים ו[[מזון]]. לעיתים כוללות תרומות מסוג זה חפצים ששימשו את התורם ויותר אין לו צורך בהם (למשל בגדים וצעצועים ששימשו ילד שהתבגר), ולעיתים אלה תרומות של חפצים שנרכשו רק לשם תרומתם.
שורה 12:
== תמורה לתורם ==
תרומה, על-פי הגדרתה, ניתנת באופן וולונטרי. לעיתים ניתנת התרומה מבלי לצפות לתמורה כלשהי, כאשר מימוש קיצוני של מצב זה נוצר בעת "מתן בסתר", שבו מקבל התרומה כלל אינו יודע מי התורם, וממילא אינו יכול לתת כל תמורה. התמורה העיקרית שמקבל התורם הוא תחושת הסיפוק על שהפנה את כספו למטרות ראויות. לעיתים מקבל התורם תמורה נוספת. כאשר תורמים ציוד, בציוד נעשה למעשה [[שימוש חוזר]]
ולכן יש גם תרומה ל[[איכות הסביבה]].
=== כבוד והוקרה ===
שורה 19:
=== זיכוי ממס הכנסה ===
מדינות שונות מעודדות את משלמי המיסים לתרום כספים למוסדות ציבוריים שאושרו לכך, על ידי מתן הטבות במס הכנסה בהתאם לגובה התרומה. בישראל קיים {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 46}}, לפיו אדם אשר תורם למוסדות אלה יהנה מ[[זיכוי (מס הכנסה)|זיכוי]] ממס בשיעור 35% מתרומתו.{{הערה|{{ynet|אליצפן רוזנברג|מאות מיליוני שקלים ממתינים לכם: תרמתם? נצלו את החזרי המס|4944994|7 באפריל 2017}}}} שכיר יכול, בתנאים מסוימים, לקבל זיכוי זה באמצעות מקום עבודתו.{{הערה|[http://taxes.gov.il/IncomeTax/Documents/HoraotBitsua/hor0712.pdf אישור למעביד למתן זיכוי לפי סעיף 46 לעובדיו, באמצעות תלוש שכר], באתר [[רשות המסים בישראל]]}} [[חברה (תאגיד)|חברה]] התורמת למוסדות אלה תקבל זיכוי בשיעור [[מס חברות]] באותה שנה.
על מנת שארגון ייכלל ברשימת הארגונים שתרומה אליהם מעניקה זיכוי במס, עליו להגיש בקשה ל[[רשות המסים בישראל|רשות המיסים]], ובה אישורים כמו: פרטים על פעילות המוסד, [[מסמכי התאגדות]], דו"חות כספיים. סעיף 46 מסמיך את [[שר האוצר]] באישור [[ועדת הכספים]] של הכנסת להחליט האם הארגון שהגיש את הבקשה עומד בקריטריונים הנדרשים.{{הערה|[https://taxes.gov.il/IncomeTax/Documents/Guides/malkar_2006-09-20.pdf מדריך למילוי בקשה להכרה כמוסד ציבורי], באתר רשות המיסים}} גם לאחר קבלת האישור, ארגונים המוכרים לעניין סעיף 46 נמצאים תחת פיקוח של רשות המיסים ונדרש מהם לשלוח לרשות מסמכים רלוונטיים על מנת לקבל המשך זכאות לאישור. מדיניות שר האוצר למתן אישור נבחנה לראשונה על ידי [[בית המשפט הגבוה לצדק]] בבג"ץ 637/89, '''חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר''',{{הערה|בג"ץ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 191.}} אולם בית המשפט לא מצא טעם משפטי לבטלה או להתערב בה. לאחר כשני עשורים בג"ץ נדרש שוב לסוגיה בבג"ץ '''עמותה לויפאסנה בישראל נ' שר האוצר''', שבו המליץ בית המשפט לשר האוצר לגבש מדיניות יותר ברורה בנוגע למתן אישור לפי סעיף 46. לשם כך מינה שר האוצר ועדה ציבורית בראשות השופטת בדימוס שרה פריש,{{הערה|[http://mof.gov.il/Committees/PublicInstituteCommittee/PublicInstituteCommittee_Report.pdf דו"ח הוועדה הציבורית לקביעת מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (ועדת פריש)]}} והמלצות הוועדה הניבו מסמך קוים מנחים של רשות המיסים.{{הערה|[https://taxes.gov.il/IncomeTax/documents/hozrim/hor815.pdf קוים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה], באתר רשות המיסים, 16 באוגוסט 2015}}
שורה 28:
==תרומות בישראל==
בישראל רווחת תופעת התרומות, הן על ידי גופים והן על ידי אנשים פרטיים. שיעור העוני בישראל, הגבוה בהשוואה ל[[מדינה מערבית|מדינות מערביות]] אחרות, מדגיש את הצורך של חלק מהאוכלוסיות בקבלת התרומות.
בפרט, שכיחה התופעה בחברה החרדית, הן בשיעור התורמים הגבוה והן בשיעור מקבלי התרומות.{{הערה|ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, 2016 (אוקטובר).{{Cite news|url=https://machon.org.il/שיעור-התורמים-בקרב-משקי-הבית-החרדים-גב/|title=מתן תרומות כספיות בחברה החרדית|last=|first=|date=2016-10-06|work=|newspaper=המכון החרדי למחקרי מדיניות|language=he-IL|access-date=2018-11-28|via=}}}}
===הסדרת תרומות בחקיקה===
חוקים אחדים עוסקים בעידוד לתרומה ובהסדרתן של תרומות:
* כאמור לעיל, {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 46}} מקנה זיכוי ממס הכנסה על תרומת כסף למוסד ציבורי שאושר לכך.
* [[חוק השתלת איברים]]
| |||