ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות

ב[[תלמוד הבבלי]] עולה אפשרות ש[[רבי עקיבא]] לא הכריע במחלוקת, והחמיר כשתי הדעות. בסוגיית הגמרא מסופר: {{ציטוטון|מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין, '''אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל'''. ר' יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה.|תלמוד{{ויקיטקסט|ראש בבלי,השנה מסכתיד א|ראש השנה יד, א}}}}

בתלמוד הבבלי מובא טעם לבחירת התאריך לראש השנה לאילן: {{ציטוטון|באחד בשבט ר"ה לאילן: מ"ט אמר רבי אלעזר אמר ר' אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ מאי קאמר ה"ק אע"פ שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה"|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה יד, א}} טעם זה מובא לדבריכדברי בית שמאי, הסוברים שראש השנה לאילן הוא באחד בשבט.{{הערה|מכך שהגמרא אומרת "שרוב תקופה (קרי תקופת טבת, הכוללת את החודשים טבת, שבט, אדר) מבחוץ (קרי עדיין לא הגיעה)", ברור שהטעם אותו היא מביאה מסביר את דברי בית שמאי, שסוברים אחד בשבט, ואז עוד נותרו עוד שני חודשים מתקופת טבת.}}:

:{{ציטוטון|ר' זעירה רבי אילא רבי לעזר בשם רבי הושעיה: חד <small>(אחד מהחכמיםהחכמים)</small> אמר כבר יצאו רוב גשמי שנה כולה וכבר רובה של תקופה מבחוץ, וחרונה <small>(החכםחכם האחראחר)</small> אמר עד כאן הן חיין ממי השנה שעברה מיכן והילך הן חיין ממי השנה הבאה.|תלמוד {{ויקיטקסט|ירושלמי, מסכת ראש השנה פרק א הלכהב|ראש השנה א, ב}}}}

בדומה לדברי הירושלמי, מפרש [[רש"י]] כי משעברו רוב גשמי השנה ה[[עץ]] מתחיל בתהליך הצמחת ה[[פרי]]:
:{{ציטוטון|שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים{{הערה|1=[[חנטה]] = הבשלה - על פי שיר השירים ב', י"ג. וכן על פי בבלי, ראש השנה, י"ד ע"א. "ועולה השרף ונמצאו הפירות חונטים מעתה"}} מעתה.}} {{ש}}
כלומר הפירות שאנו רואים על האילנות לאחר ט"ו בשבט, הם ודאי פירות שגדלו מהמשאבים הטבעיים של השנה החדשה ולכן הם פירות חדשים (בשונה מפירות המופיעים באילנות לפני ט"ו בשבט שאומרים עליהם שהם גידול של השנה הקודמת). מבין השיטין של הסוגיה עולה טעם לדברי בית הלל: בחמישה עשר בשבט רוב [[תקופת טבת]] כבר חלפה, ואנחנו כבר מתקרבים לימי האביב - ימי הלבלוב של השנה החדשה.