ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Joalbertine (שיחה | תרומות) ←הגדרת היום: הגהה ועיצוב |
Joalbertine (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
==הגדרת היום==
===ראש השנה לאילנות===
[[קובץ:Tu Bishvat Poster 1927 C SH 029.png|
המקור הראשון שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא ה[[משנה]], במחלוקת בין [[בית הלל]] לבין [[בית שמאי]] לגבי זמנו של ראש השנה לאילן - בראשון ל[[שבט (חודש)|שבט]] או בחמישה עשר בו:
{{ציטוט|תוכן="אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:{{ש}}
שורה 22 ⟵ 24:
:{{ציטוטון|מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין, אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל. ר' יוסי בר יהודה אומר: לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה, אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה.|{{ויקיטקסט|ראש השנה יד א|ראש השנה יד, א}}}}
בתלמוד הבבלי מובא טעם לבחירת התאריך כדברי בית שמאי, הסוברים שראש השנה לאילן הוא באחד בשבט{{הערה|מכך שהגמרא אומרת "שרוב תקופה (קרי תקופת טבת, הכוללת את החודשים טבת, שבט, אדר) מבחוץ (קרי עדיין לא הגיעה)", ברור שהטעם אותו היא מביאה מסביר את דברי בית שמאי, שסוברים אחד בשבט, ואז עוד נותרו עוד שני חודשים מתקופת טבת.}}:▼
[[קובץ:PikiWiki Israel 409 Tu Bishavat in Vilnius טו בשבט הגיע.jpg|250px|ממוזער|ט"ו בשבט בבית הספר היהודי בווילנה, 2006]]
▲בתלמוד הבבלי מובא טעם לבחירת התאריך כדברי בית שמאי, הסוברים שראש השנה לאילן הוא באחד בשבט{{הערה|מכך שהגמרא אומרת "שרוב תקופה (קרי תקופת טבת, הכוללת את החודשים טבת, שבט, אדר) מבחוץ (קרי עדיין לא הגיעה)", ברור שהטעם אותו היא מביאה מסביר את דברי בית שמאי, שסוברים אחד בשבט, ואז עוד נותרו עוד שני חודשים מתקופת טבת.}}:
:{{ציטוטון|באחד בשבט ראש השנה לאילן: מ"ט אמר רבי אלעזר אמר ר' אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ מאי קאמר ה"ק אע"פ שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.|{{ויקיטקסט|ראש השנה יד א|שם}}}}
| |||