הבדלים בין גרסאות בדף "סאלח עזאם"

נוספו 83 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
←‏תיאטרון בין-תרבותי לקירוב לבבות: קישורים פנימיים, תקלדה
(דוד גרוסמן ==> דויד גרוסמן)
מ (←‏תיאטרון בין-תרבותי לקירוב לבבות: קישורים פנימיים, תקלדה)
 
== תיאטרון בין-תרבותי לקירוב לבבות ==
איך משיגים סבלונותסובלנות והבנה לתרבותו של האחר? עם שאלה זו התמודד המכון ללימוד דתות ועדות בישראל בשפת הפולקלור והתיאטרון, ודווקא עם ילדי בתי ספר משני עברי ירושלים. יו"ר המכון, ד"ר קיטי כהן, בחרה לנסות לגשר על הפער ולקדם את השלום בין העמים באמצעות אמונה עתיקת יומין הקושרת את ירידת הגשם עם תפילת האדם. חיפוש בארכיוןב[[ארכיון הסיפור העממי בישראל|ארכיון הסיפור העממי]] העלה שני סיפורים, יהודי וערבי, שהדמיון ביניהם מפתיע. בשניהם מסופר על אדם פשוט ונבער מדעת, שראה את הציבור כולו סובל מן הבצורת ומתחנן לגשם-, אך דווקא תפילתו הזכה היא שנתקבלה במרומים. שני הסיפורים – האחד של [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] והשני של אבו מהג'נה – נמסרו להמחזהל[[המחזה]] לבמאי הדרוזי סאלח עזאם מעוספיא, שהציג אותם תחילה בפני תלמידי בית הספר המסורתי ע"ש פרנקל בגבעה הצרפתית, ובפני תלמידות ב[[בית חנינא]]. מהרעיונות שקיבל מהילדים ומהאימפרוביזציה שעשו בכתות, החל עזאם בכתיבת המחזות, עליהם עבד תחילה בנפרד עם שתי הכיתות. "הגעתי למסקנה שקודם צריך האדם להכיר ולכבד את הפולקלור של עמו, ורק אז יבשיל לכבד את הפולקלור של האחר", אומר הבמאי הצעיר, שהספיק לביים הגות בתיאטרון ה"רויאל קורט" של לונדון, בתיאטרון הפרינג' בתל אביב ובתיאטרון הקאסאבה במזרח ירושלים. לדבריו עשוי התיאטרון ליצור כבוד הדדי בין יהודים לערבים, כפי שקרה לילדים שהשתתפו בהצגה. לאחר שעבדו ב\בנפרד – הפ עבדו ביחד על ההצגה והתפאורה – עד שהציגו את המחזות שלהם יחדיו לפני קהל רב של תלמידים, מורים והורים. "עמדתי על ההבדלים המנטליים העמוקים השוררים בין שתי התרביות" אומר הבמאי הדרוזי, "חשתי עד כמה אני קרוב בעומק נפשי לערבים ועד כמה אני קרוב בתפישותיי ובהליכותיי לישראלים, ומעמדת ביניים זו הרגשתי שאני מגשר על התהום הפעורה ומצליח ליצור, ולו לערב אחד, דו-קיום של תרבותיות החיות בקונפליקט".
 
קול הסובלנות, תמוז תש"ס, קיץ 2000