ברכות המצוות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
קריטריונים נוספים שנאמרו הם שאין מברכים על מצווה התלויה בדעתו של אדם אחר, או שלא מברכים על מצוות שיש בהם קלקול לאדם אחר.{{הערה|תשובת רבי [[יוסף אבן פלט]] לרב [[אברהם בן יצחק מנרבונה|אברהם אב"ד]], מצוטט ב[[אבודרהם]].}}
==ברכת המצוות לפטור מהמצווה==
נחלקו ה[[פוסקים]] האם אישה המקיימת מצווה שהיא פטורה ממנה (כגון [[מצוות עשה שהזמן גרמה]]), רשאית לברך עליה את ברכת המצוות, או שמא יש בכך [[ברכה לבטלה]] ואמירת דבר [[שקר]] מאחר שנשים לא נצטוו.
השולחן ערוך בעקבות הרמב"ם פסק להלכה שאין לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, וכן מנהג רוב הנשים ה[[עדות המזרח|ספרדיות]] שלא לברך{{הערה|נחלקו בעניין ה[[רמב"ם]] ו[[רבינו תם]], השולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם, שאין לברך, ו[[הרמ"א]] כדעת ר"ת (ראו ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקפט|ו}}, וכן גם ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|יז|ב}}), הספרדים נוהגים בדרך כלל כדעת השולחן ערוך והאשכנזים כדעת הרמ"א.}}. סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.
אך ב[[רמ"א]] פסק כדעת ר"ת שאף שהנשים פטורות יכולות לקיים המצווה ולברך אם ירצו. שכן הן שייכות בקיום המצווה ועובדה שהן מקבלות שכר על קיומן. וכן הוא מנהג ה[[אשכנזים|אשכנזיות]] לברך.{{הערה|[[s:ערוך השולחן אורח חיים תרמ|ערוך השולחן אורח חיים תרמ]]: "אמנם נשים שלנו – רבות יושבות בסוכה, ומברכות "לישב בסוכה". ואין זה ברכה לבטלה, דהכי קיימא לן לומר בכל מצווה שהזמן גרמא – רשות בידן לעשות המצווה, ומברכות עליהם."}}
==קישורים חיצוניים==
| |||