גרענת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 17:
'''גרענת''' (ב[[לטינית]]: '''Trachoma''') היא [[מחלה זיהומית]] [[מחלה מידבקת|מדבקת]] של ה[[עין|עיניים]] הנגרמת על ידי ה[[תת-מין|זנים]] A - C של ה[[חיידק]] כלמידיה טרכומטיס (''Chlamydia trachomatis''). השם הלועזי "טרכומה" – ב[[יוונית]] עתיקה: לא חלק, מחוספס – מתאר את המראה הגרעיני-מחוספס של [[לחמית]] ה[[עפעף|עפעפיים]] בשלב הפעיל של המחלה.
 
המחלה מועברת במגע ישיר עם הפרשות מהעיניים, מה[[אף]] ומה[[גרון]] של החולים או מגע עם בגדים ו[[מגבת|מגבות]] שזוהמו בהפרשות האלה.
 
הגרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור ו[[היגיינה]] ירודים. זאת "מחלת עוני" מובהקת ומקננת בין בני משפחה כשאלה נתונים בתנאי דיור והיגיינה ירודים ("מחלת משפחה"). הגורמים שזוהו כאחראים להתפשטות מחלה זו הם חוסר ב[[מים]] זורמים, חוסר מתקני שירותים, [[עוני]], [[זבובים]], דיור בצמוד לבעלי חיים, צפיפות דיור ועוד.
שורה 23:
הגרענת ידועה עוד מימי קדם. ההתעניינות בה הופיעה בסוף [[המאה ה-18]] כאשר חייליו של [[נפוליאון]] שכבשו את [[מצרים]] חלו שם בגרענת ובשובם הפיצו אותה בארצות [[אירופה]]. אז ניתן לגרענת המונח "קדחת עיניים מצרית" (Opthalmia Aegyptiaca).
 
זמן הדגירה של החיידק הוא 5 - 125–12 ימים. בתחילה מופיעה דלקת של הלחמית. העין מאדימה ומתחילה הפרשה. בשלב מתקדם מופיעים תסנינים של [[לימפוציטים]] בלחמית העפעף העליון. תסנינים אלה מופיעים כגושים קטנים בצורה של גרעינים ומכאן שם המחלה ב[[עברית]].
 
ההסננה יכולה להופיע גם ב[[קרנית]] ולגרום לעכירות (Pannus). ללא טיפול עוברת המחלה לשלב ה[[צלקת|צלקתי]]י. מופיעה הצטלקות בלחמית העפעף הגורמת להתעקמותו והפניית שפת העפעף פנימה (Entropion). בגלל זה מופנים ה[[ריס|ריסים]]ים כלפי העין (Trichiasis). במצב זה, כל מצמוץ של העפעפיים גורם לחיכוך הריסים בקרנית עד כדי הריסתה וגרימת [[עיוורון]].
 
בשנת [[1909]] היה הד"ר [[לודוויג הוברשטטרהלברשטטר]] בין מגלי מחולל הגרענת{{הערה|נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799 - 1848", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 183}}.
 
הגרענת הייתה נפוצה גם ב[[ארץ ישראל]] בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. [[אופתלמולוגיה|רופא העיניים]] היהודי הראשון שטיפל ב"גרענת" בין השנים [[1908]] - [[1911]] היה הד"ר [[משה יהושע ארלנגר]]{{הערה|רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור ,זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 105}}.
 
בשנת [[1914]] התקיים ב[[ירושלים]] כנס של הרופאים העבריים בארץ ישראל בנושא הגרענת.