הקרע המערבי – הבדלי גרסאות

'''הקרע המערבי''' או '''הקרע האפיפיורי''' היה שמו של פיצול בתוך [[הכנסייה הקתולית]] החל בשנת [[1378]]. הפיצול לא נסב סביב סוגיות [[תאולוגיה|תאולוגיות]] או תורתיות אלא על עימות פוליטי. הקרע בא על פתרונו הזמני ארבעים שנה מאוחר יותר ב[[ועידת קונסטנץ|וועידת קונסטנץ]] בשנת [[1417]].

הקרע בכנסייה המערבית נבע משובו המוקדם מדי של הכס האפיפיורי מ[[אביניון]] ל[[רומא]] בימי [[האפיפיור גרגוריוס האחד עשר|גרגוריוס האחד עשר]] בשנת [[1378]], חזרה ששמה קץ ל[[אפיפיורות אביניון]]. אחרי מותו של גרגוריוס האחד עשר באותה שנה, התחוללו מהומות ברומא שכוונתן הייתה להבטיח בחירתו של אפיפיור [[איטליה|איטלקי]]. הקרדינלים שחששו מזעם ההמון בחרו לאפיפיור ב[[אורבנוס השישי]]. אורבנוס היה מנהלן מכובד באפיפיורות אביניון, אך ברגע שנבחר הפך חשדני, עריץ ונוטה להתקפי זעם אלימים. הקרדינלים שבחרו בו ניחמו במהרה על החלטתם וב-[[20 בספטמבר]] באותה שנה יצאו מרומא ל[[פונדי]], עיירה קטנה מדרום לרומא, ובחרו אפיפיור מתחרה, את [[האנטי אפיפיור קלמנס השביעי|קלמנס השביעי]].

קיומם של האפיפיורים המתחרים החדיר מהומה בכנסייה. בעבר, היו כבר [[אנטי אפיפיור|אפיפיורים מתחרים]], וטוענים לכס שמונו על–ידי סיעות יריבות שונות, אך כאן המנהיגים המוכרים והלגיטימיים של הכנסייה יצרו שני אפיפיורים יריבים. המנהיגים השונים באירופה היו חייבים להזדהות ולהכיר באחד מהם ולדחות את השני. [[צרפת]], [[אראגון]], [[דוכסות בורגונדיה]], [[רוזנות סבויה]], [[נאפולי]] ו[[סקוטלנד]] בחרו להזדהות עם קלמנס מאביניון. [[אנגליה]], צפון איטליה, [[סקנדינביה]] ו[[מרכז אירופה]] שתחת שלטון [[האימפריה הרומית הקדושה]] תמכו באורבנוס. אפילו קדושי הכנסייה לעתיד נאלצו לבחור באפיפיור מועדף: [[קתרינה מסיינה]] תמכה באורבנוס ואילו [[ויסנט פרר]] תמך בקלמנס.

[[מועצת פיזה]] שנערכה בשנת [[1409]] ניסתה לפתור את העימות, אך הובילה רק לבחירת אפיפיור שלישי, [[אלכסנדר החמישי (אנטי-אפיפיור)|אלכסנדר החמישי]] שמת זמן קצר אחרי כן ואחריו את [[האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה|יוחנן העשרים ושלושה]].

הקרע הגיע לקיצו ב[[ועידת קונסטנץ|וועידת קונסטנץ]] בשנת [[1417]] שהדיחה את יוחנן העשרים ושלושה ואת [[האנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר|בנדיקטוס השלושה עשר]], קיבלה את התפטרותו של [[גרגוריוס השנים עשר]] (שהתפטר בשנת [[1415]]), ומינתה את [[מרטינוס החמישי]]. האפיפיורים הרומיים הוכרו כאפיפיורים הלגיטימיים ומכאן והלאה הוכרז במפורש כי אין לאף מועצה כוח על-פני האפיפיורים ואין דרך לבטל בחירת אפיפיור אלא על ידי האפיפיור עצמו.