הבדלים בין גרסאות בדף "ג'רג' לוקאץ'"

נוספו 56 בתים ,  לפני 5 חודשים
אין תקציר עריכה
}}
 
'''גֶ'רג' לוקאץ'''' או '''גיירג' לוקאץ'''' (ב[[הונגרית]]: '''György Lukács'''; [[בודפשט]], {{כ}}[[13 באפריל]] [[1885]] –בודפשט, [[4 ביוני]] [[1971]]) נולד בשם '''לוינגר''' ('''Löwinger''' ) היה [[קומוניזם|קומוניסט]], [[פילוסוף]] [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] ו[[מבקר ספרות]] [[יהדות הונגריה|הונגרי-יהודי]]. נחשב למייסד אסכולת ה[[מרקסיזם מערבי|מרקסיזם המערבי]]. הוא היה ממייסדי [[חוג יום ראשון]].
 
==קורות חיים==
לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז ב[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]]. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור ב[[אוניברסיטת ברלין]] בשנת [[1906]], ערך מספר מסעות ל[[איטליה]], ולאחר מכן שהה ארבע שנים ב[[היידלברג]], שם למד אצל הפילוסוף [[היינריך ריקרט]] והסוציולוג והפילוסוף [[מקס ובר]]. בגרמניה גם הושפע מתפיסות [[קומוניזם|קומוניסטיות]]-[[מרקסיזם|מרקסיסטיות]]. ב-[[1919]] היה [[קומיסר העם (הונגריה 1919)|קומיסר העם]] לענייני תרבות וחינוך בממשלת [[הרפובליקה הסובייטית ההונגרית]] קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) [[בלה קון]].
ב-[[1923]], עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]].
 
לוקאץ' תרם את רעיונות ה[[חפצון]] (ראיפיקציה) ו[[תודעה מעמדית|התודעה המעמדית]] לפילוסופיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" ([[1923]]), הוא מבקר את ה[[פטישיזם צרכני|פטישיזם]] הנעוץ ב[[קפיטליזם]] המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה. בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" ([[1951]]) ו"הרומן ההיסטורי" ([[1955]]), שהשפיעו על המחשבה ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטית]] בספרות.
ב-[[1919]] היה [[קומיסר העם (הונגריה 1919)|קומיסר העם]] לענייני תרבות וחינוך בממשלת [[הרפובליקה הסובייטית ההונגרית]] קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) [[בלה קון]].
ב-[[1923]], עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]].
 
לוקאץ' תרם את רעיונות ה[[חפצון]] (ראיפיקציה) ו[[תודעה מעמדית|התודעה המעמדית]] לפילוסופיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" ([[1923]]), הוא מבקר את ה[[פטישיזם צרכני|פטישיזם]] הנעוץ ב[[קפיטליזם]] המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה.
 
בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" ([[1951]]) ו"הרומן ההיסטורי" ([[1955]]), שהשפיעו על המחשבה ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטית]] בספרות.
 
בזמן [[המרד ההונגרי]] ב-1956 כיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי-סובייטית של [[אימרה נוג']]. עם פלישת הכוחות הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. בשנת [[1957]] הוא שב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה ב[[בודפשט]] ב-1971.