תומאס הובס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
קיים ויכוח בספרות על אודות הזמן המדויק בו החל הובס לעבוד על יצירתו הפוליטית המפורסמת ביותר, "[[לויתן (ספר)|לויתן]]". ככל הנראה, תחילה שמר הובס בסוד את דבר כתיבתו של הספר, שעשוי היה לחולל סערה פוליטית בשל העמדות הפוליטיות והתאולוגיות שהוצגו בו. אולם קיימת תכתובת לגבי הספר משנת [[1650]], וככל הנראה הוא החל לעבוד עליו בשנת 1649. ב-1651, בעודו בפריז, הגיש הובס לצ'ארלס השני עותק של הספר והגישו לפרסום. העמדות התאולוגיות של הובס עוררו סערה בחצרו של המלך הגולה. בעקבות כך, נס הובס חזרה לאנגליה בדצמבר [[1651]].{{הערה|Richard Tuck, 1991 "Intorduction," in '''Leviathan''' by Thomas Hobbes, (Cambridge: Cambridge UP), pp. x-xii.}}{{הערה|Noel Malcolm, A Summary Biography of Hobbes, Aspects of Hobbes, Oxford University Press, 2002, pp. 19}}
 
באנגליה חזר הובס לעבוד בביתו של הרוזן קוונדיש. צ'ארלס השני חזר לאנגליה במאי [[1660]], וב-[[1661]] הוכתר למלך אנגליה, [[אירלנד]] ו[[סקוטלנד]]. על אף חששותיו של הובס, קיבל אותו תלמידו לשעבר לחצר המלכות ונתן לו [[פנסיה]] שנתית נדיבה של 100 פאונד.{{הערה|שווה לכ-7,677 פאונד בשנת 2005. [http://www.nationalarchives.gov.uk/currency/results.asp#mid הערכה לפי הארכיון הלאומי הבריטי].|ימין=כן}}
 
הספר "לויתן" התפרסם במהירות רבה יחסית וזכה לביקורות רבות בחייו של הובס, רובן שליליות. חולשתו של הובס בחקר המתמטיקה והגאומטריה (בין השאר, הובס התעקש שהוא מצא פתרון לבעיה של [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם|ריבוע העיגול]] על אף שפתרונו הופרך מכול וכול) אפשרה ליריביו ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] לתקוף אותו בקלות יחסית.{{הערה|Douglas M. Jesseph, '''Sqauring the Circle: The War Between Hobbes and Wallis''', Chicago: Chicago University Press (1999).}} הובס פרסם תגובות רבות לביקורת שהופנתה כלפיו. מהכיוון ה[[מוסר]]י והדתי, הואשם הובס בכך שתפיסתו מובילה ל[[אתאיזם]] ולהכחשה של כללי המוסר. למשל, ב-1666 עבר ב[[בית הנבחרים הבריטי]] חוק נגד אתאיזם וחילוניות; בהמשך אותה שנה פורסם כי הוועדה המפקחת על קיום החוק "תהיה מוסמכת לקבל מידע הנוגע לספרים הנוטים לאתאיזם, חילול קודש וגסות... בפרט... ספרו של מר הובס הקרוי לוויתן".{{הערה|[https://www.british-history.ac.uk/commons-jrnl/vol8/pp636-637 House of Commons Journal Volume 8: 17 October 1666], באתר "British History Online"}} רבים מכתביו בשנות השישים והשבעים הוקדשו להגנה מפני האשמות אלה באתאיזם ובעידוד חוסר-מוסריות. על אף ביקורות אלה, היו להובס גם תומכים באנגליה ובעיקר ב[[צרפת]], שם הוא התקבל כאחד מהפילוסופים הגדולים של התקופה.