תומאס הובס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 269:
המתקפה של הובס על האוניברסיטאות הפכה לעניין ציבורי בשנת 1653 כאשר הוצע ב[[הפרלמנט הקטן|פרלמנט הקטן]] לבטל את כלל האוניברסיטאות. בשנת 1654 שני מדענים מאוקספורד, סת' ווארד וג'ון וילקינס, פרסמו כתב הגנה על האוניברסיטאות שכלל מתקפה חריפה על הובס.{{הערה|Noel Malcolm, "A Summary Biography of Hobbes", '''Aspects of Hobbes''', Oxford: Oxford University Press, pp. 22.}}
==== מחלוקת עם ג'ון
במשך כמעט שני עשורים מאז יציאתו לאור של De Corpore הובס ניהל התכתבות עוקצנית עם יריבו, המתמטיקאי [[ג'ון ואליס]]. וואליס ביקש להגן על האוניברסיטאות ועל אנשי הכנסייה מפני מתקפתו של הובס על ידי הפרכה והגחכה של רעיונותיו המתמטיים. האנקדוטה המפורסמת ביותר מהתכתבות זו היא ההפרכה של וואליס לפתרון של הובס לבעיה של תרבוע העיגול, בעיה שהוכחה כחסרת פתרון רק בסוף המאה ה-19. אולם, מעבר לאנקדוטה זו, היריבות בין וואליס להובס נגעה בחילוקי דעות מהותיים לגבי מתמטיקה וגאומטריה. הובס, שלפי עדותו עצמו, התאהב בגאומטריה האוקלידית, סלד מהשילוב של [[אריתמטיקה]] ו[[אלגברה]] בפתרונות גאומטריים, ובאופן כללי יותר הוא התנגד לתחום שנקרא כיום [[גאומטריה אנליטית]].{{הערה|Douglass M. Jesseph, '''Squaring the Circle: The War between Hobbes and Wallis''', Chicago: The Univesrity of Chicago Press (1999), pp.32-33}} הובס לא היה היחיד בתקופתו שהתנגד לגישה זו, שהתפתחה מאד במהלך חייו, ואשר וואליס היה מתומכיה.{{הערה|Jon Parkin, '''Science, Religion and Politics in Restoration England: Richard Cumberland's ''De Legibus Naturae''''', Woodbridge: Boydell & Brewer (1999), pp. 154-162.}} בנוסף, הובס התנגד ל[[פיזיקה ניסויית|פיזיקה הניסויית]] שהתפתחה בהשפעתו של [[רוברט בויל]].{{הערה|שם=שאפין|Steven Shapin and Simon Schaffer, '''Leviathan and the Air Pump''', (Princeton University Press).}} הובס כתב כנגד בויל וגישתו במסה בשם ''Dialogus physicus, sive De natura aeris''. וואליס תקף את המסה של הובס בטענה שהובס משתמש ברטוריקה ו[[סמנטיקה]] כדי לערער על גישות מדעיות. בויל עצמו כתב גם כן תגובה להובס. הביקורת של וואליס ואחרים הצליחו לקעקע את המוניטין של הובס בעיני רבים מבני תקופתו, וייתכן שזו הסיבה שהוא לא התקבל בחייו ל[[החברה המלכותית|חברה המלכותית]].{{הערה|לדיון על הסיבות האפשריות לכך שהובס לא היה מעולם חבר בחברה המלכותית
על אף המתקפה על גישתו המדעית של הובס, הוא זכה גם להערכה מבני זמנו. כך למשל, הפילוסוף [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]] ביקש להתכתב עם הובס, והוא שאל ממנו רעיונות מסוימים.{{הערה|Hardy Grant, “Hobbes and Mathematics,” in '''The Cambridge Companion to Hobbes''', ed. Tom Sorell (Cambridge: Cambridge University Press, 1996), pp. 110}}
| |||