הבדלים בין גרסאות בדף "חומש (יהדות)"

נוספו 637 בתים ,  לפני 5 חודשים
הרחבה
(ההלכה עדיין קיימת)
(הרחבה)
'''חוּמָש''' הוא כינוי שהיה מקובל ב[[ימי הביניים]] ל[[מגילה]] או [[ספר]] שנכתב בה רק ספר אחד מחמשת הספרים המכילים את כל נוסח ה[[תורה]], בשונה מ[[ספר תורה]] בה הובא הטקסט של כל חמשת הספרים. חומשים אלו נועדו לצורך לימוד התורה, וקדושתם ההלכתית פחותה מקדושת ספר תורה.
 
ב[[העת החדשה|עת החדשה]] עם התפתחות ה[[דפוס]]. נהוג אצל יהודי מזרח-אירופה, לכנות בשם "חומש" את כל הספרים המודפסים המכילים את טקסט המקרא, במקרה שהודפסו בכרכים נפרדים, אך אם הודפסו יחד - אז נהוג לכנותם בשם '''חמשה חומשי תורה'''. לעיתים השתמשו במילה "חומש" כמקבילה למילה "תורה" כדי להבדילה ממשמעותה המופשטת של המילה "תורה" - מכלול ספרי הלימוד היהודיים.
 
==חלוקת התורה לחומשים==
==מקור המילה==
עם סיום עריכת התורה הייתה התורה יצירה ספרותית גדולה מדי שלא הייתה יכולה להיכתב על מגילה אחת בלבד, ולכן חילקו את תוכנה לחמשה חלקים. כל חלק נכתב על מגילה נפרדת ונקראה ''חֹמֶש'', המכלול של חמשת החֳמָשִׁים נקרא ''חמשה חמשי תורה'' והם מרכיבים יחד את הנוסח השלם של התורה.{{הערה|[[ברוך יעקב שורץ]], 'התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה', ספרות המקרא: מבואות ומחקרים', כרך א, עמ' 161-162, 218.}}
 
בספרות התנאית מובאות שמותם של ארבעה מתוך החמשה: '''ספר אברהם יצחק יעקב''', או בשמו האחר '''ספר הישר'''{{הערה|ראו: {{מדרש רבה|בראשית|ו|ט}}.}}; '''תורת כהנים'''; '''חומש הפקודים'''; '''משנה תורה'''. אצל [[אמוראי ארץ ישראל]] הם כונו לפי המילה הפותחת: [[חומש בראשית|ספר בראשית]]; [[חומש שמות|ספר שמות]]; [[חומש ויקרא|ספר ויקרא]]; [[חומש במדבר|ספר במדבר]]; [[חומש דברים|ספר דברים]].
 
גם ספר תהילים נחלק לחמשה חומשים,{{הערה|{{תלמוד בבלי|קידושין|לג|א}}.}} וכנראה קראו בשם חומש גם לחמש המגילות, כשהן כתובות בספר אחד.{{הערה|[[נחמיה אלוני]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95772428#131.4518.2.default '''חמש, חומש'''], [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ג, טור 190. על פי {{תלמוד ירושלמי|מגילה|ב|ד}}.}}
בתקופת התלמוד, החלו לכנות את הספרים בשם "חומשים" כדי להבדילם מהכינוי "ספר" שניתן לספר התורה בשלמותו{{הערה|{{בבלי|חגיגה|יד|א}}}}.
 
בעקבות החלוקה נהגו לקרוא לטקסט של כל התורה כולה בשם "חמשה חומשי תורה".{{הערה|{{תלמוד בבלי|חגיגה|יד|א}}.}}
 
==החומש בהלכה==
לפי ה[[הלכה]], אין לקרוא בחומשים ב[[בית כנסת]] במקום חובת [[קריאת התורה]] מפני [[כבוד הציבור]].{{הערה|{{תלמוד בבלי|גיטין|ס|א}}.}}
 
לפי ה[[הלכה]], אין לחומש קדושה כמו לספר תורה ולכן אין להניח חומש מעל ספר תורה. ובכל זאת קדושתו חמורה משאר ספרים.
 
501

עריכות