דייוויד קורטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביבליוגרפיה: תקציר הספר
שורה 21:
{{הפניה לערך מורחב|ספינת החלל כדור הארץ (מונח)}}
קורטן משתמש בשני דימויים, שתוארו לראשונה על ידי הכלכלן [[קנת בולדינג]], על מנת לתאר את קשרי הגומלין של בני האדם עם ה[[ביוספרה]]: "הקאובוי במערב הפרוע" ו"האסטרונאוט בחללית". על פי מודל הקאובוי, תופשים רוב האנשים את כדור הארץ כבעל שפע של משאבים שיש ביכולתם למלא את מחסורו של המין האנושי ומאמינים שהמשאבים הללו מתחדשים תדיר. במציאות, גורס קורטן, דומה כדור הארץ יותר לחללית, שבה המשאבים הם הרבה יותר מוגבלים ושומה עליו לנקוט צעדים על מנת לשמור על המערכות הטבעיות שדואגות לחדש אותם.
 
=== '''כשהתאגידים שולטים בעולם''' ===
דיויד קורטון כתב את ספרו, "כשהתאגידים שולטים בעולם" לראשונה בשנת 1995 לאחר חתימת הסכמי נא"פטא, הסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי ובא לבטא עמדת נגד לתהליך הגלובלי. הספר נערך ונכתב מחדש בשנת 2001 לאחר שהסופר לקח חלק פעיל בפעילות ההמונית נגד הגלובליזציה בסיאטל ותוך ניסיון לגבש עמדה סדורה וברורה שתבטא את ההתנגדות לתהליך הגלובלי, התאגידים הרב לאומיים והמוסדות העולמיים המובילים את התהליך.
 
ספרו של קורטן מחולק לשישה חלקים. בפרק הפתיחה מוצג הטיעון המרכזי של הספר. הטענה המרכזית היא, כי בשם יצירת עושר חדש האנושות בעצם מרוששת את עצמה ומעמידה את עצם קיומה בסכנה. באמצעות הוויתור על הוויסות והסרת הגבולות הכלכליים המדיניים, יצרנו כלכלה גלובלית בעלת עוצמה גדולה מזו של כל ממשלה וכלכלה זו, שטייס אוטומטי מנווט אותה, מוסיפה לטוס במסלול התרסקות. נקודת המוצא של הספר היא שאנו חווים התפוררות חברתית וסביבתית מואצת הנובעת מהרדיפה אחר צמיחה כלכלית. תהליך של גלובליזציה כלכלית מסיט את הכוח מהממשלות המופקדות על טובת הציבור לעבר קומץ של תאגידים השואפים לדבר אחד בלבד, רווחים פיננסים קצרי מועד. מכונת תעמולה משומנת הנשלטת על ידי התאגידים מבטיחה כי צרכנות היא הדרך לאושר, הבעיות והמצוקות האנושיות נובעות מהתערבות הממשלות והגלובליזציה היא ברכה למין האנושי.
 
לטענתו התאגידים והמוסדות הפיננסים הפכו למכשירים של עריצות השוק, שמתפשטים על פני כדור הארץ כסרטן, הורסים פרנסות, גורמים לעקירת תושבים מאדמתם, הופכים מוסדות דמוקרטיים לחסרי אונים ומקיימים חיים הכרוכים ברדיפת בצע שאינה יודעת שובעה. בלחץ להגדיל רווחים קצרי מועד, מקצצים התאגידים במספר העובדים כדי להיפטר מאנשים ותפקידים. ובכל זאת אין הם נחלשים. הם מהדקים את שליטתם על שווקים וטכנולוגיות דרך מיזוגים ורכישות וכופים על קבלני משנה וקהילות מקומיות להנמיך סטנדרטים ולהתחרות בניהם על העבודות שבשליטת התאגידים.
 
בחלק הראשון, בוקרים בספינת חלל, מוצגים שני טיעונים. הטיעון הראשון הוא הסביבתי. הטענה היא כי כדור הארץ הפך לספינת חלל וחדל מלהיות המערב הפתוח. אנו מייחסים לשפע של הטבע ולשירותים שהוא מספק כמובנים מאליהם ומעריכים חוזק וקדמה עם צרכנות כאילו אנו במערב הפרוע בו יש אינסוף משאבים ויוצרים עומס על מערכות קיום החיים. במצב בו אנו חיים כמו בספינת חלל בה יש משאבים מוגבלים בעלי היכולת צורכים משאבים מעבר לדרוש להם על חשבון רבים אשר נמנע מהם צרכיהם הבסיסיים. בשלב זה קורא הסופר להבנה כי עברנו מעולם של גבולות פתוחים לעולם של ספינת חלל. הטיעון השני המועלה בחלק זה הוא, אשליית הצמיחה. צמיחה כלכלית מהירה לטענתו מביאה נמלי תעופה, אוטוסטראדות מותגים וטלוויזיות אך רק לעיתים נדירות משפרת צמיחה זו את תנאי החיים של ההמונים.
 
החלק השני, ההתמודדות על הריבונות, מספר את סיפורה ההיסטורי של עליית התאגידים מימיהם הראשונים באירופה ועד מעמדם החוקי והציבורי כיום באמריקה. הסופר מקיים דיון על מה שנראה בעיינו שקיעתה של הפלורליזם הדמוקרטי באמריקה לטובת הכוח התאגידי. לטענת הסופר התאגידים ובעלי בריתם הפוליטיים הצליחו להביא לאימוץ השקפת עולם ניאו ליברלית בחברה ובמערכת המשפט האמריקאית.
 
בחלק השלישי, קולוניאליזם תאגידי, מוצגת מעברם של התאגידים מפעילות במסגרת מדינתית לפעילות כלל עולמית. הסופר מראה את השפעת הפעילות התאגידית על התהליך הדמוקראטי וכיצד מכפיפים את האינטרסים הציבוריים לאינטרסים של התאגידים. בפרק זה מדגים הסופר את השפעתה המשחיתה של כוח הכסף על הפוליטיקה האמריקאית ועל הדמוקרטיה בעולם כולו.
 
בחלק הרבעי, שיטה פיננסית נבזית, מועלית הטענה כי הפעילות הפיננסית הגלובלית מקדשת את הרווח המהיר ועושקת את הכלכלה היצרנית. תאגידים יעילים ובעלי אחריות חברתית נופלים טרף לציד בידי מפרקי תאגידים אשר באים לקצור רווחים מהירים. לתאגידים חיים משל עצמם  ושיטת פעילותם מזיקה לציבור כיוון שהפרטים העובדים בתאגידים מעדיפים את האינטרס התאגידי על פני הציבורי למען קידום אישי.
 
בחלק חמש, השיבו לנו את כוחנו, הסופר קורא לדרך כלכלית אחרת ומהפכה אקולוגית בה יש פעילות כלכלית מקומית ובה קהילות שומרות על משאביהן ומחזקות את קשריהן הפנימיים ועם קהילות אחרות.
 
בחלק השישי, משלטון תאגידי לחברה אזרחית, קורטון קורא למעבר ממה שהוא מכנה שלטון תאגידי לחברה אזרחית. הסופר מציג את פעילותה של ה"תנועה לדמוקרטיה חיה" ואת פעילותה נגד הגלובליזציה, את הישגיי התנועה ואת הדרך בה לדעתו יש להמשיך את המאבק.
 
==פעילות ציבורית==