תנ"ך העניים – הבדלי גרסאות

עם המצאת הדפוס בסוף המאה ה-15, ספרי תנ"ך העניים היו בין הראשונים שהודפסו והפכו למאוד פופולריים. יש הטוענים שהפופולריות הרבה שלהם בקרב [[מסדרי הקבצנים]] (כמו ה[[פרנציסקנים]]), תרמה לכינוי "תנ"ך העניים".

בנוסף לשימוש בספרי תנ"ך העניים בדרשות, הם שימשו גם אמנים ואומנים רבים בעבודות הקישוט שלהם בכנסיות ובקתדרלות. הציורים שבספרים שמשו דוגמאות, מודלים ומקור רעיונות לאמנים ואומנים אלו. לספרים אלו היתה השפעה עצומה על אמנות ימי הביניים ולכן אנו יכולים לראות בכנסיות רבות יצירות המבוססות על ציורים מתוך תנ"ך העניים (<small>2</small>).

 

יש להבדיל בין המושגים "תנ"ך העניים" ומושג מודרני הקיים בתחום חקר האמנות הכנסייתית והוא מושג "תנ"ך האדם העני" (poor man's Bible). מושג מודרני זה מתכוון ליצירות האמנות שבתוך הכנסייה שמטרתן הראשונית הייתה ללמד את אירועי התנ"ך ולהסבירם בצורה ויזואלית להמוני העם חסרי ההשכלה והאנלפבתים.

יש להבדיל גם בין תנ"ך העניים וספרי "תנ"ך המוסר" (Bibles moralisees) אשר צוירו ונכתבו בעיר פריז במאה ה-13. אלו היו ספרי מוסר המבוססים על כתבי הקודש. ספרים אלו היו עבי כרס ויקרים מאוד ונועדו להשכלתם של בני משפחת המלוכה בצרפת. הם הכילו הרבה מאוד ציוריים - מתוך 8 ספרים כאלו ששרדו עד ימינו, הגדול בהם מכיל כ-5000 ציורים. בציורים מופיעות דמויות מהברית החדשה ומולן דמויות מהברית הישנה. סביב הציורים נכתבו טקסטים נוצריים שפירשו את מעשי הדמויות המצוירות וסיכמו את מוסר ההשכל (הנוצרי) הנובע ממעשים אלו של הדמויות.

 

 

== מקורות ==