פייר אבלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאבות הכנסייה
Alun Ap Owin (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 42:
לאבלר הייתה השפעה יוצאת דופן על בני זמנו ועל המחשבה הימי-ביניימית, אך עיקר פרסומו בעת החדשה מבוסס על קשריו עם אלואיז. רק במאה ה-19, לאחר שב-1836 פרסם קוזין את האוסף 'אוברג'ס', ניתן היה לבחון את יצירתו הפילוסופית של אבלר מכלי ראשון. עד אז פורסמה רק יצירה פילוסופית אחת שלו, אשר שמה 'דע את עצמך' (ב[[לטינית]]: Scito Te Ipsum), שעסקה בנושאים אתיים. בהמשך פורסם אוסף קוזין, שכלל מובאות מתוך היצירה התאולוגית 'כן ולא' ('Sic et Non'), ובה אוסף דעות סותרות של אבות הכנסייה בעניינים תאולוגיים. ביצירה זו לא ניסה אבלר ליישב את הסתירות שבכתבי [[אבות הכנסייה]], אלא השתמש בהם כפלטפורמה להגותו. אוסף קוזין כולל גם את 'הדיאלקטיקה', וכן הערות על יצירות בלוגיקה של אריסטו, [[פורפיריוס]] ו[[בואתיוס]], ויצירות שאינן מיוחסות עוד לאבלר. יצירה מקורית אחרת בשם 'הערות על פורפיריוס' פורסמה ב-1930.
 
חשיבותו ההגותית של אבלר היא בקביעתו בצורה ברורה יותר מכל קודמיו את הצורה ה[[סכולסטיקה|סכולסטית]] של הדיון, שנועדה לתת ביטוי רציונליסטי ברור לדוקטרינה המקובלת. אף שדעתו האישית של אבלר בנושאים אלה נדחתה, היא הובעה באותה הצורה והרוח שהורחבה מאוחר יותר, במאה ה-13, עם הסכמתם של ראשי הכנסייה. אבלר ביסס את חשיבותו של אריסטו בימי הביניים, שהפכה למקובלת רק כחמישים שנה לאחר מותו של אבלר, כשיצירות נוספות של אריסטו החלו להיוודע ברבים (לפניכןלפני כן היה [[אפלטון]] מקובל יותר). חוץ מדיאלקטיקה, אבלר הראה התעניינות גדולה באתיקה, והדגיש את הרצון הסובייקטיבי כקובע את המשמעות המוסרית של המעשה האנושי. הגיגיו בעניין זה, הדומים לחשיבה המודרנית, נושאים משמעות מיוחדת, כיוון שיורשיו הסכולסטיקנים לא פעלו כל כך בתחום המוסר והערכים, ולא דנו בנושאים אלה, אף לאחר שהחקירות המוסריות של אריסטו פורסמו.
 
==לקריאה נוספת==