הבדלים בין גרסאות בדף "אמנת זכויות הילד"

נוספו 1,127 בתים ,  לפני 10 חודשים
הוספת עדכון ספרות, השפעות אמנה
(הוספת עדכון ספרות, השפעות אמנה)
==תוכן האמנה==
האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים, ביניהן:
* זכות ל[[חינוך]] וטיפול [[רפואה|רפואי]]<ref>ראו דיון בעניין שיתוף הקטין בבחירת מקום חינוכי, וכן דיון בעניין טיפול רפואי בקטין, לאור אמנת זכויות הילד וברוחה, בתוך נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, 491-510, 553-582 (הוצאת שהם).</ref>.
* זכות ל[[חינוך]] וטיפול [[רפואה|רפואי]].
* הגנה מפני פעולות מזיקות כגון [[עינוי]]ים, ניצול מיני, ניצול בעבודה, [[התעללות]], הזנחה ו[[סחר בבני אדם|סחר בילדים]].
* הגנת ילדים [[נכות|נכים]], ילדים חסרי [[משפחה]] וילדים [[פליט]]ים.
* חובת המדינות החתומות לכבד ולהבטיח את הזכויות המפורטות באמנה ללא אפליה וללא התייחסות למאפייני [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]], [[מגדר]], שפה וכו'. כמו כן המדינות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח את הגנת הילד מפני [[אפליה]] בשל מעמד, השקפה וכו'.
* בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא טובת הילד השיקול הראשון<ref>על מעמד הקטין במשפט הישראלי לאור אמנת זכויות הילד וברוחה, ראו: נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, 19-277 (הוצאת שהם)</ref>. המדינות החברות יבטיחו לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו.
* המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של ה[[הורות|הורים]] או של בני המשפחה המורחבת או של הקהילה על מנת לספק הכוונה והדרכה לילד המתפתח.
* הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ומתוקף זכויותיו תהא לו הזכות להיקרא ב[[שם פרטי]], הזכות לקבל [[אזרחות]], [[זכות ההתחקות|הזכות להכיר את הוריו]] ולהיות מטופל על ידם.
 
החל משנת 2006 פועלת בישראל תוכנית לשיתוף ילדים שהוריהם נתונים בהליכים משפטיים במצבי סכסוך במשפחה. התוכנית מבוססת על סעיף 12 באמנה הבינלאומית לזכויות הילד. מטרת התוכנית לאפשר לילדים לממש את זכותם להשתתפות בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם.{{הערה|ד"ר טלי באייר טופילסקי,ד"ר רחל סבו-לאל, אביטל מנור. 2015. [https://brookdale.jdc.org.il/publication/family-court-social-services-national-evaluation-study/ יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה – מחקר הערכה ארצי]. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.}}
 
נכון לשנת 2019, המחוקק הישראלי ובתי המשפט יצרו מארג חקיקה ופסיקה שמעצים באופן משמעותי את מעמדו של הקטין, בתחומי חייו השונים, בעת שגרה ובעת סכסוך בין ההורים. עם זאת, עדיין נדרש לבצע בחינה מחדש של הדין המצוי ולשפרו במספר תחומים.<ref>להרחבה, ראו: נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, (הוצאת שהם)</ref>
 
==ראו גם==
7

עריכות