התפתחות גוף האדם – הבדלי גרסאות

צורת ה[[למידה]] הפשוטה ביותר, למידת התרגולת ([[הביטואציה]]), שכיחה בתינוקות מגיל צעיר ביותר. למידה מסוג זה מאופיינת בכך שה[[תינוק]] (או ה[[אורגניזם]] הצעיר) מתרגל לגירוי לאחר שהוא נמשך [[זמן]] מה, ומפסיק להגיב אליו כאל גירוי חדש. נראה שלימוד [[התניה קלאסית]] אפשרי בגיל שלושה [[חודש]]ים, ואילו לימוד [[התניה אופרנטית]] אפשרי כבר מרגע ה[[לידה]]. יש הרואים את התפתחותו של התינוק כתהליך של עיצוב באמצעות התניות, אולם בעשורים האחרונים השקפות [[ביהביוריזם|ביהוויוריסטיותביהביוריסטיות]] כאלו אינן זוכות לתמיכה רבה. הלימוד באמצעות "[[חיקוי]]" מחולק לכמה שלבים. בתחילה התינוק מסוגל לחקות רק פעולה שהוא עצמו ביצע. בשלב השני ובשלב השלישי יכולת החיקוי משתפרת בהרבה, אך עדיין נדרש מעקב מתמיד אחר הדמות שאותה מחקים ותשומת לב לביצוע החיקוי. בשלב הרביעי יכולת החיקוי מפותחת. הלמידה קשורה קשר הדוק למושג ה[[מוכנות]]. למידה אפשרית, כאשר יש מוכנות טבעית לקבל אותה.