הבדלים בין גרסאות בדף "הבחירות לכנסת השבע עשרה"

מ
שיכנע-שכנע (דרך WP:JWB)
מ (בוט החלפות: \1על ידי)
מ (שיכנע-שכנע (דרך WP:JWB))
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, עלתה במפלגת העבודה שאלת ההישארות בממשלה בשיא חריפותה. חלק גדול מחברי סיעת המפלגה בכנסת צידד ביציאה מהקואליציה בטענה כי מפלגת העבודה נכנסה לתוכה רק על-מנת לאפשר לשרון לבצע את תוכנית ההתנתקות ותו לא. מאידך גיסא, חברים אחרים, ובעיקר [[שמעון פרס]], טענו כי אין צורך לפרק את הקואליציה ליכוד-עבודה.
 
במקביל לכך, הגיע תאריך בחירתו של יושב-ראש המפלגה. לאחר ש[[אהוד ברק]] פרש מההתמודדות, התחרו על התפקיד ארבעה אישים - [[שמעון פרס]], היו"ר הזמני של המפלגה, [[עמיר פרץ]], [[בנימין בן-אליעזר]] ו[[מתן וילנאי]]. ימים מספר לפני מועד הבחירות שיכנעשכנע שמעון פרס את מתן וילנאי לפרוש מההתמודדות בהבטיחו לו את תפקיד שר הביטחון אם וכאשר הוא יהיה ראש הממשלה, וכך נשארו רק שלושה מועמדים על תפקיד יו"ר המפלגה. ב[[נובמבר]] [[2005]] נערכו הבחירות, בהן ניצח יו"ר ההסתדרות לשעבר, עמיר פרץ, את שמעון פרס - זאת בניגוד לסקרים, אשר ניבאו את ניצחונו של פרס. פרץ, אשר היה בין המצדדים ביציאה מיידית מהקואליציה ובין המתנגדים החריפים ביותר למדיניות הכלכלית ה[[ליברליזם|ליברלית]] של הממשלה, שהותוותה בידי [[בנימין נתניהו]], העביר במרכז מפלגת העבודה החלטה על יציאת המפלגה מהקואליציה וב-[[21 בנובמבר]] 2005 מסר לראש-הממשלה אריאל שרון את מכתבי ה[[התפטרות]] של שרי מפלגת העבודה. ממשלת האחדות נפלה.
 
=== התפצלות הליכוד ופיזור הכנסת ===