חולשת הרצון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ (דרך WP:JWB)
שורה 4:
 
עבור אינטרנליסטים כ[[סוקרטס]] ו[[ריצ'רד הייר]] חולשת הרצון היא [[א-מוסרי]]ת. סוקרטס כופר בקיומה והייר קובע כי היא תמיד ביטוי למצב כפייתי של אי-יכולת-נפשית [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]], הפוטרת מאחריות מוסרית, הדיסוננס ההתנהגותי אינו על רקע ובגבולות המוסר, ואינו יוצא מן הכלל האינטרנליסטי.
מבקריו של הייר כ[[ג'ון אוסטין]], מצביעים על שכיחות המצבים בהם אדם מכיר בעיקרון מוסרי ואינו פועל על פיו, לא מתוך דחף או כפיהכפייה, אלא בשליטה עצמית וכניעה רצונית ליצר, בכך מערערים על הקביעה כי אין עיקרון מוסרי שאינו אינטרנליסטי, וכי כל חלש-רצון אינו אחראי למעשיו, ומעמידים בספק את ההנחה כי ה[[פרסקריפטיביות]] של המילים האתיות בת תוקף חד-משמעי.
 
==ראו גם==