אדרא רבא – הבדלי גרסאות

ישנם מנהגים הקשורים לאדרא רבה וכן לאדרא זוטא - בו נוהגים לקרוא ב[[ל"ג בעומר]]; הסיבה העיקרית לכך, היא בגלל שסיבת התאספות תלמידיו של רשב"י וגילוי הסודות ביניהם בגלל אימרהאמרה המופיעה בתחילת החיבור (כח.) "אנן בחביבותא תלייא מילתא" (תרגום מילולי: אנו בחביבות תולים את הדבר), ויש שפירשו שהכוונה היא שכל גילויי הסודות תלויים בחביבות ואהבת החברים. סיבה נוספת קשורה בעניין הגורן (האידרא בארמית) והעומר, שחג זה קשור בו.{{הערה|1=ספר המועדים, מנהגי ל"ג בעומר}} באידרא זוטא יש תיאור של יומו האחרון של רשב"י, המתאימה כמובן להיקרא ביום ההילולה, ועל פי המסורת יום פטירתו.{{הערה|1="אמר רבי אבא: לא סיים בוצינא קדישא למימר 'חיים' עד דאשתככו מלוי... כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא..." ור' לדוגמה [http://www.breslev-midot.com/lag_baomer_rashbi1.asp מאמרו של הרב יצחק שובלי] הקושר תיאור זה לל"ג בעומר.}}