תאוריית הברבור השחור – הבדלי גרסאות

טאלב טוען שרוב האירועים המכוננים ב[[היסטוריה]] היו בלתי צפויים בשעתם, בעוד שבדיעבד אנו מביטים לאחור ומסבירים אותם באמצעות [[סיבתיות]] רציונלית. טאלב מגדיר כ[[כשל לודי]] את האמונה (השגויה) כי ה[[אקראיות]] ה[[כאוס|כאוטית]] בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קוביה), בעוד שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי-צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות [[ניתוח סטטיסטי]] של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים [[התפלגות נורמלית|להתפלג באופן נורמלי]]. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעיתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות. [[הפונקציות]] האלה מתאפיינות על ידי דעיכה אטית של ההתפלגות עבור ערכים גדולים - לכן הסתברות של חריגות גדולות מן הממוצע די גבוהה. מקובל לומר שלהתפלגויות אלה יש [[זנב ארוך]]. טאלב גם מזכיר בהקשר זה את האובייקטים שיש להם אותו המבנה (ואותה התנהגות) בסקאלות שונות - [[פרקטל]]ים. הוא גם מרחיב את המושג של [[סקלביליות]] על תופעות מגוונות בחיים. לדוגמה, מקצועות - סופרת מוצלחת (כמו [[ג'יי קיי רולינג|ג'ואן ראולינג]]) לא צריכה לכתוב פי עשרה ספרים כדי להוסיף עוד אפס לסכום הרווחים שלה. חשיבותחשיבותם של האובייקטים הפרקטליים במדע מודרניהמודרני, כולל סטטיסטיקה ותורת האקראיות, נתגלתה על ידי [[בנואה מנדלברוט]]. מעבר לכך, הוא מדגיש כי אירועים מסוימים הם חסרי תקדים לחלוטין ולא ניתן היה להסיקם בשום אופן מתוך אירועי העבר. הסיבה לכך שבמערכות רבות (למשל, במערכת של [[אטמוספירה]], שקובעת את מזג האוויר) מספיק לעשות שגיאה קטנה מאוד בהערכה של [[אפקט הפרפר|תנאי התחלה]] כדי לאבד לגמרי את יכולת החיזוי.