אמיליה ארהארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר בפרק קישורים חיצוניים; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 67:
לאחר [[גירושים|גירושי]] הוריה [[1924|ב-1924]], יצאה ארהארט למסע שחצה את [[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]] במכונית הקיסל שלה, "הסכנה הצהובה", עם עצירות ברחבי [[מערב ארצות הברית]] ואפילו סטייה קלה צפונה עד ל[[קלגרי]] שבקנדה. סוף המסע היה [[בוסטון]] [[מסצ'וסטס|שבמסצ'וסטס]] שם עברה ארהארט ניתוח נוסף בסינוסים שלה שהפעם עבר בהצלחה. ארהארט חזרה ללימודיה באוניברסיטת קולומביה לאחר שהתאוששה מהניתוח. היא נאלצה לעזוב את הלימודים בשנית מכיוון שלאימה נגמר הכסף לשלם את [[שכר לימוד|שכר הלימוד]] שלה. עזיבתה את הלימודים בקולומביה סתמו את הגולל על תוכניותיה של ארהארט להרשם ללימודים מאוחרים יותר [[המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס|במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס]] (MIT). מיד לאחר מכן מצאה ארהארט עבודה [[מורה|כמורה]] ולאחר זמן מה החליפה מקצוע [[עבודה סוציאלית|לעובדת סוציאלית]] בבית חולים במדפורד שבמסצ'וסטס{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = George Palmer Putnam|כתובת = http://www4.lib.purdue.edu/archon/index.php?p=collections/controlcard&id=27&q=earhart|כותרת = George Palmer Putnam collection of Amelia Earhart papers, 1785-1948|אתר = Purdue University Libraries, Archives and Special Collections|תאריך = }}}}.
 
בזמן שהותה במסצ'וסטס ארהארט שימרה את ההתעניינות שלה בתעופה והפכה לחברה בהתאחדות האירונאוטיקההאווירונאוטיקה האמריקאית. בשלב מאוחר יותר נבחרה ארהארט להיות סגנית נשיאת הסניף של ההתאחדות בבוסטון{{הערה|שם=:2}}. במסגרת חברותה השקיעה ארהארט סכומי כסף קטנים בבניית [[נמל תעופה|נמל התעופה]] דניסטון{{הערה|שם=:7}}. באותו הזמן עסקה ארהארט במכירת מטוסים מסוג קינר. לצד זאת כתבה טור בנושא טיסה ב[[עיתון]] מקומי וככל ששמה התפרסם, כך גדלו תוכניותיה לבנות ארגון שיסייע לנשים טייסות{{הערה|שם=:8}}. על פי ה[[בוסטון גלוב]] הייתה ארהארט "האישה-טייסת הטובה בארצות הברית", אם כי מידת מקצועיותה של ארהארט הייתה שנויה למדי במחלוקת בין מומחי טיסה וטייסים בעלי ניסיון, עשורים לאחר מכן.{{דרוש מקור}}
 
=== הטיסה הטרנסאטלנטית 1928 ===