שלמה חליווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חשד ברציחתן של רחל הלר וז'קלין סמית: הומכריעיםהוספת מידע ואיות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תנכיסט (שיחה | תרומות)
שורה 17:
ההסתבכות הראשונה של חליווה עם החוק הייתה כאשר היה [[חייל]] בשנת 1969, אז הוא [[תקיפה מינית|תקף מינית]] [[תיירות בישראל|תיירת]] [[הולנד]]ית שביקרה ב[[עכו]].{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=LMRV%2F1969%2F06%2F27&id=Ar01114&sk=D455E33D תיירת שהותקפה סלחה והמתקיף יצא בעונש קל], למרחב, 27 ביוני 1969}} חליווה פגש בה כאשר היה בבית הוריו, והתנדב לעשות לה סיור בעיר העתיקה. כאשר עברו מתחת למנהרה תת-קרקעית, ניסה לבצע בה את זממו אך היא הצליחה להדוף אותו ולהתחמק. במשפט הוא ביקש את [[סליחה|סליחתה]]. הוא נידון לעונש קל של [[קנס]] בסך של 100 [[לירה ישראלית|לירות]] ושנתיים [[מאסר על תנאי]].
 
באפריל 1969, כשמשפטו על תקיפת התיירת בעכו מתנהל נגדו, וכשהוא חייל וחמוש בתת-מקלע "עוזי" פגש בתיירת, שהמתינה לטרמפ במסעף הדרכים ליד עתלית. הוא הציג עצמו בפניה כחבר קיבוץ בית-אורן והציע שתלך איתו לקיבוץ על מנת שייקח רכב שהשאיר לו אחיו וייסעו יחד לתל אביב. כשהגיעו למבואות הקיבוץ התנפל עליה בשטח עם צמחייה סבוכה, כרך זרועו סביב צווארה ותוך איומים, אנס אותה והיא נזקקה לטיפול רפואי פסיכיאטרי בגלל התמוטטות עצבים בה לקתה כתוצאה מהאירוע. לימים דווח בעיתון כי לאחר שביצע את האונס הזה הוא פרץ בבכי, אמר שהוא לא ידע את אשר עשה, הציג בפניה תעודת חייל, ליווה אותה לאוטובוס והסתלק – כך קיבל בכינוי "האנס הבוכה".{{הערה|שם=דוידוביץ}}
 
חודשיים לאחר שנדון לשנתיים מאסר על תנאי על תקיפת התיירת בעכו, באוגוסט 1969, פגש בתיירת בעת שהמתינה לטרמפ במפרץ חיפה ליד הצ'קפוסט. הם נסעו יחד בטרמפ עד לבתי המלאכה במפרץ ושם התנפל עליה ובאיומי הנשק ביצע בה את זממו. כעבור מספר חודשים היא זיהתה אותו באקראי בעת שנסעה איתו במונית – זיהוי שהוביל כפי הנראה למעצרו מאוחר יותר.{{הערה|שם=דוידוביץ}}