אגף ההדרכה – הבדלי גרסאות

לפני [[מבצע קדש]] הוחלט כי אגף ההדרכה יחזור להיות למחלקת הדרכה (מה"ד) באגף המטה הכללי ומפקדו קצין בדרגת אלוף-משנה, לאחר מינויו של [[צבי זמיר]] ב-[[1960]] שונה התקן ל[[אלוף]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הועברו סמכויות הדרכת החי"ר למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] קיבלה המחלקה גם את משימת המחקר ולימוד תורת הלחימה של האויב ויישום התגובות בהדרכה והאימונים של צה"ל.{{הערה|[[איתן הבר]], [[זאב שיף]], '''לקסיקון לביטחון ישראל''', זמורה ביתן מודן הוצאה לאור}} לאחר [[מלחמת שלום הגליל]] הוקמה [[מפקדת חילות השדה]] והסמכויות לגיבוש תורת הלחימה והארגון של חילות השדה הועברו אליה, [[אגף התכנון]] הגדיר מחדש את נושאי האחריות של מחלקת ההדרכה ונקבע כי ייעודה בין היתר, להוות דרג מטה כללי להדרכה לכלל צה"ל, ותפקידו העיקרי בתחום זה התמקד בפיתוח ההדרכה, באמצעות מחלקת פיתוח הדרכה{{הערה|מבקר המדינה, דו"ח שנתי 51א, 2000, עמ' 128-129}} בשנת [[1992]] הועברה סמכות פיתוח ההדרכה ממחלקת הדרכה למפח"ש ונקבע כי המפח"ש תהווה גוף עם סמכות מטכ"לית, שתיתן שירותים כלל-צה"ליים בתחום פיתוח ההדרכה. בשנת [[1995]] פורקה מחלקת הפיתוח וההדרכה וענפיה צורפו לאחת החטיבות במפח"ש.

 

 

==ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה==