זמר עברי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ המלים-המילים (דרך WP:JWB)
שורה 63:
זמר בולט נוסף הוא [[אייל גולן]], אשר החל את דרכו בסוף [[שנות התשעים]] בסצנת המוזיקה המזרחית, אך מאוחר יותר התקרב למיינסטרים של המוזיקה הישראלית, תוך שהוא משתף פעולה עם להקת הפופ הישראלית [[אתניקס]], וזכה להצלחה גדולה מאוד בקרב הקהל המזרחי והאשכנזי כאחד.
 
בניגוד לזמרים כמו אייל גולן, המשלבים מוזיקה מזרחית ומיינסטרים, צמח בתוך המוזיקה המזרחית תת-סגנון המכונה [[מוזיקת דיכאון]], אשר פונה אל הקהל המזרחי ה"כבד" ומאופיינת בתכנים דיכאוניים, ויש אף המכנים אותה "מוזיקת בכי", בשל אופן השירה היללני המאפיין את זמריה והמליםוהמילים, בהן הדובר לרוב מציג את עצמו כקורבן. הזמר עופר לוי היה אחד מהזמרים המאפיינים מוזיקה זו.
 
===פופ===
שורה 129:
* ל[[משה וילנסקי]], מלחין ו[[מעבד מוזיקלי|מעבד]], היה הכישרון להלחין בכל סגנון, כשהוא מתאים את עצמו לאופי השיר. בין לחניו הרבים: "פלאפל" ללהקת " איילון", "רחל רחל" ו"אני מצפת" הם בעלי גוון מזרחי וכן שירים רבים של הזמרת שושנה דמארי. לחנים בעלי אופי שונה לגמרי הלחין ללהקות הצבאיות: "הורה ממטרה", ו"כתה אלמונית". רבים מלחניו של וילנסקי הם למילותיו של [[יחיאל מוהר]].
* [[יאיר רוזנבלום]] ([[1944]]-[[1996]]) הלחין ועיבד שירים רבים ללהקות הצבאיות ובין שיריו הידועים היו "ישנן בנות", "קרנבל בנח"ל", "[[בשמלה אדומה]]", "[[שיר לשלום]]". רוזנבלום הרבה להלחין את פזמוניו של [[יורם טהרלב]], בהם: "היֵה חבר היֵה לי אח", "[[גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]", "על כפיו יביא". הוא אף גילה את ה[[פזמונאית]] [[רחל שפירא]] והלחין את שירה הראשון, "[[מה אברך]]". שיר זה נכתב לזכר בן כיתתה שנהרג בקרב שנערך בשועפאט באזור ירושלים.
* [[נעמי שמר]] היא מהיוצרות הפעילות ביותר בזמר העברי. לחניה, שלרובם כתבה את המליםהמילים, ליוו את קורות המדינה למעלה משני דורות, החל משנות החמישים. שמר כתבה את קורת הארץ בשירים קליטים ופשוטים לכאורה אך איכותיים ובעלי עומק. שיריה עוסקים בנופי הארץ, בחברה הישראלית על כל גווניה ובמאורעות שונים שקרו במדינה. שמר כתבה גם שירי ילדים רבים והלחינה שירי משוררים. שירה "[[ירושלים של זהב (שיר)|ירושלים של זהב]]", שהושמע לראשונה במוצאי [[יום העצמאות]], [[15 במאי]] [[1967]], נחשב עד היום לאחד מהשירים הפופולריים ביותר בזמר הישראלי ומוכר היטב גם ברחבי העולם.
* פזמונאי נוסף שהיה פורה מאוד בזמר הישראלי החל משנות השבעים ולמעלה משלושים שנה הוא [[אהוד מנור]]. מנור כתב פזמונים לטובי הזמרים וההרכבים, עסק בתרגום שירים ומחזות זמר והצליח להיות תמיד מעורה ומעודכן במוזיקה הישראלית. מנור כתב בסגנונות רבים, החל משירים קלילים לתחרויות ה[[אירוויזיון]] ועד שירים מורכבים, כמו השיר "ברית עולם". הוא היה אחד האחראים למעבר של הזמר העברי משירי המולדת של הרבים (שירי ה"אנחנו") לטובת שירים אישיים יותר (שירת ה"אני"). אהוד מנור כתב ותרגם למעלה מ-600 שירים בעברית.
* בולט בגיוון הסגנוני לאורך השנים, היה גם [[עוזי חיטמן]], פזמונאי ומלחין שיצר בסגנונות מוזיקליים רבים החל מסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]], המהווים יחדיו את ה"סגנון הישראלי": שירים מזרחיים וחסידיים, שירי פופ, שירי ילדים ו"שירי ארץ-ישראל".