הכנענים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
מ ההתענינות->ההתעניינות - תיקון תקלדה בקליק
שורה 70:
==האמנות הכנענית==
[[קובץ:Man in Arava.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"[[אדם בערבה]]" (1952) מאת [[יחיאל שמי]].]]
הביטוי החזותי של הגישה הכנענית היה שימוש בצורות ובסגנון ארכאי, בהשפעתה של ה[[אמנות של הסהר הפורה]]. במידה רבה נטייה זו שיקפה את ההתענינותההתעניינות בפיסול ובאמנות פרימיטיבית שהייתה באירופה בתחילת [[המאה ה-20]] וקדמה לספרות הכנענית. הפן הוויזואלי של הנטייה לפרימיטיביות באמנות ב[[ארץ ישראל]] החל מיד עם הקמת "[[בצלאל]]" בידי [[בוריס שץ]] בתחילת המאה ה-20. אמנים כגון [[אפרים משה ליליין]] ו[[זאב רבן]], ממורי בית הספר, יצרו תיאורים המשלבים בין האמנות האירופית ואמנות ה[[אר נובו]] לבין תיאורים של המזרח האורינטאלי. היצירה המונומנטלית של הפסל [[אברהם מלניקוב]] - "[[האריה השואג]]" היוותה את שיאה של מגמה זו תוך שהיא מדגישה את המקורות ה[[מסופוטמיה|מסופוטמיים]] של עיצוב הדמות.
 
עם הקמת התנועה הכנענית אחד מן האמנים הבולטים בה היה ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[יצחק דנציגר]], אשר שב לארץ ישראל בשנת [[1938]], לאחר לימודי אמנות ב[[אנגליה]]. הלאומיות החדשה שהציעה אמנותו ה"כנענית" של דנציגר, לאומיות אנטי-אירופית המלאת חושניות ו[[אקזוטיקה]] מזרחית, שיקפה את תודעתם של רבים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל. החלום של בני דורו של דנציגר, כתב [[עמוס קינן]] לאחר מותו של דנציגר, היה "להתאחד עם הארץ ועל אדמתה, ליצור דמות ספציפית עם סימני היכר, משהו שהוא מכאן והוא אנחנו, ולהטביע את חותמו של אותו משהו מיוחד שהוא אנחנו, בהיסטוריה"{{הערה|1=קינן, עמוס, "ארץ ישראל השלמה", '''ידיעות אחרונות''', 19.8.1977.}}. לבד מלאומיות הציגו הפסלים סגנון אקספרסיוניסטי-סימבולי, ברוחו של הפיסול הבריטי בן התקופה.