אדולף היטלר – הבדלי גרסאות

* האוטרקיה שכשלה: אחד מלקחי [[השפל הגדול]] היה הניסיון להפחית את תלותה של גרמניה ביבוא חומרי גלם מבחוץ והפיכתה ל[[כלכלה אוטרקית|אוטרקית]] ככל שאפשר, מבחינת אספקת מזון ואנרגיה (דלק סינתטי). זה היה ניסיון נואל, שנכשל לחלוטין. בשנת [[1939]], אחרי האיחוד עם [[אוסטריה]] וכיבוש [[צ'כוסלובקיה]] עתירות המשאבים הטבעיים, עדיין ייבאה גרמניה חומרי גלם רבים ונותרה תלויה כשהייתה בחומרים מבחוץ{{הערה|Carr, William Arms, Autarky and Aggression Edward Arnold: London, United Kingdom, 1972|שמאל=כן}}.

* החוב המתעצם: בעוד שהכנסותיה של הממשלה הגרמנית עלו מ-10 מיליארד רייכסמארק בשנת 1928 ל-15 מיליארד רייכסמארק בשנת 1939, הוצאות הממשלה גדלו מ-12 ל-30 מיליארד רייכסמארק, והחוב הממשלתי עמד על 38 מיליארד רייכסמארק{{הערה|[http://varldenshistoria.se/files/bonnier-his/pdf/SHIS_0731.pdf מאמר] באתר הגרמני "valdernhistoria" {{גרמנית}}}}. במילים אחרות, התעסוקה היזומה והחימוש מומנו באמצעות הגדלת חוב שמשמעותה הייתה שגרמניה ניצבה על פי פחת כלכלית.

 

הנס הכלכלי של היטלר היה למעשה כישלון חרוץ מנקודת מבט כלכלית ואנושית. מנקודת מבטו של היטלר, עם זאת, הייתה המדיניות הכלכלית שנקט הצלחה כבירה. כבר בשנים הראשונות לקיום המשטר דחף היטלר להגברת החימוש, כשהוא בולם את הקצאת הכספים לצבא ולבניינו רק בנקודות בהן נדמה היה שמוצרי יסוד חיוניים כמו חמאה עומדים לאזול בחנויות.