מצה שמורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה קטנה |
||
שורה 2:
'''מצה שמורה''' היא [[מצה]] שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא [[חמץ|תחמיץ]], ולא רק שלא החמיצה "במקרה". ישנן דעות שונות בגמרא ובפוסקים בשאלה מאיזה שלב בהכנת המצה יש לשמור עליה כדי שתחשב "מצה שמורה". כיום מקובל להגדיר כמצה שמורה רק מצה ש[[אפיית מצות|נאפתה]] מ[[חיטה|חיטים]] השמורות ממגע [[מים]] משעת ה[[קציר]]ה. יש הסוברים כי השמירה צריכה להיות גם "[[עשייה לשמה|לשמה]]", כלומר, הקציר והשמירה על המצות ייעשו לשם מצוות אכילת מצה, ולא לכל מטרה אחרת.
המקור לצורך במצה שמורה הוא ב[[תלמוד]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|לח|ב}}.}}, שם מסיקים כי יש מצווה לשמור את המצות לפסח, בהסתמך על הפסוק {{הדגשה|ושמרתם את המצות.|{{תנ"ך|שמות|יב|יז|קצר=כן}}}} עם זאת התלמוד מתלבט בשאלה האם הצורך בשימור הוא מזמן האפייה או שמא כבר מזמן הקציר. ל[[הלכה]] נפסק שטוב להחמיר שיהיה שימור משעת הקצירה, אך די גם בשמירה משעת טחינה, ובשעת הדחק ניתן אף לסמוך על הדעה השלישית ולקנות קמח מן השוק, ולשומרו משעת הלישה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תנג|ד}}.}}. בנוסף לכך, [[פוסק]]ים שונים הבינו שהצורך הוא רק בשמירת המצה ל[[ליל הסדר]] ולא לשאר ימי החג, שלהם מספיק שימור רגיל, כלומר משעת האפייה{{דרוש מקור}}. פוסקים אלו נחלקו גם בשאלה האם יש צורך לכוון "לשם מצה", כלומר למנוע מגע מים עם הקמח, או "לשם מצווה", כלומר דרושה כוונה מיוחדת ב[[הלכות ליל הסדר|מצוות]] אכילת המצה בליל הסדר. פוסקים אחרים (ובראשם [[הרי"ף]] וה[[רמב"ם]]) הבינו שהמצווה חלה על כל המצות הנאכלות בחג הפסח ולאו דווקא לאלו שבליל הסדר, ונראה שלשיטתם השמירה לא מצריכה כוונה לשם מצווה, אלא רק מניעת החמצה{{הערה|ראו [[רי"ף]] פסחים יב, א: "ומיבעי ליה לאיניש לנטורי קימחא דפיסחא מעידן קצירה", {{רמב"ם|זמנים|חמץ ומצה|ה|ט}} ו{{ערוך השולחן|אורח חיים|תנג|כ}}.}}.
המנהג הרווח בימינו הוא לאכול מצות שמורות בליל הסדר בלבד, ובשאר החג לאכול מצות "רגילות". עם זאת יש המחמירים ואוכלים מצות שמורות במשך החג כולו{{הערה|זו שיטת [[הגר"א]] המובאת ב[[מעשה רב]] [[s:מעשה_רב_הלכות_פסח#קפו|סימן קפו]].}}, ויש שמקלים ואוכלים גם בליל הסדר מצות שלא נשמרו משעת הקציר אלא משעת הטחינה (או הלישה) בלבד, לפי הדעות המקלות ב[[ראשונים]].
| |||