|
החקיקה בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית מטילה, בראש ובראשונה, אחריות על המעסיק לדאוג לקיומה של סביבת עבודה בטוחה עבור העובד ובכלל זה ביצוע בדיקות סביבתיות תקופתיות, לרבות קיומם של בדיקות רפואיות תקופתיות, אספקת ציוד מגן המתאים לסוג ועמדת העבודה בה מוצב העובד, הדרכת העובדים ביחס לטיב עבודתם ולדרכים והאמצעים להימנעות מסכנה הכרוכה לעיתים בעבודה ובאופן כללי, הקפדה על קיומה של סביבת עבודה בטוחה ובטיחותית עבור העובד. מעסיקים נדרשים להתייחס להיבטים של בטיחות ובריאות העובדים, גם בעת בחירת קבלן שירות או קבלן כוח אדם.
הרציונאלהרציונל העומד מאחורי הטלת האחריות בראש ובראשונה על המעסיק היא בשל כך שהמעסיק מכיר את המפעל ואת התהליכים המתרחשים בו בכל עת ועת באופן הטוב ביותר. בהתאם, בידיו מצויים או למצער אמורים להיות מצויים, הכלים הטובים ביותר להכרת תהליכי העבודה, החומרים והציוד המצויים במקום העבודה ובכלל זה הסיכונים הצפים ונגרמים עקב השימוש בהם, וכן הוא בעל האמצעים לשמירה על בטיחות ובריאות העובדים. כמו כן, מטיל חוק ארגון הפיקוח את החובה על המעסיק למנות, במצבים מסוימים, גופי בטיחות פנים מפעליים ובכלל זה, נאמן בטיחות, ועדת בטיחות וממונים על הבטיחות. בנוסף, מחויב המעסיק להסתייע בגופי בדיקה חיצוניים בעלי מומחיות מיוחדת לנושאים המחייבים התמחות מקצועית ייחודית. כך למשל, קיימים בודקים מוסמכים בתחומים השונים, לרבות למתקני הרמה, מעליות, עגורנים וכיוצא בזה, בודקים מוסמכים לגורמי סיכון כימיים ופיזיקאליים, בהם חייבים המפעלים להסתייע לצורך קיומן של הבדיקות השונות המתחייבות על פי הדין. כמו כן, רשאים המפעלים להסתייע בגורמים חיצוניים לשם ביצוע הדרכות לעובדים בתחומים השונים. החוקים והתקנות השונים אף מטילים חובות על העובדים עצמם, בכל הנוגע לשמירה על בטיחותם.
===דרישות התקנות===
|
