חילונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כפי שהוער בדף השיחה, הוספה סלקטיבית של פסקאות (שהצד שלך בכלל התנגד להן) מהגרסה העדיפה תפגע במבנה הערך, וכעת הוא נראה מגובב אף יותר. המתינו לשכתוב.
ביטול גרסה 27451218 של AddMore-III (שיחה) אף אחד לא הביע התנגדות לפסקאות האלה, ודאי כשהן באות כתוספת לערך ולא במקומו.
תגיות: ביטול עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 7:
תפיסות אידאולוגיות יהודיות-חילוניות קמו לראשונה ב[[מזרח אירופה]] בשלהי [[המאה ה-19]], ומנסחיהן, דוגמת [[אחד העם]], השפיעו רבות על הזהות הלאומית הישראלית שקמה בהשראת הציונות החילונית. דור מייסדי המדינה היה חדור בהשקפה שראתה את ה[[יהדות כתרבות]], ואת המסורת הדתית כפרי רוחו של העם היהודי ואחת היצירות שיצר, ושניתן היה לשנות או לעזוב במידת הצורך; לא כתולדה של [[התגלות]] אלוהית המגדירה ומכוננת את עם ישראל כבהשקפה המסורתית. רעיונות חילוניים עקרוניים היו דומיננטיים בישראל העצמאית בימי הקמתה וגם בעשורים שלאחר מכן, אך נחלשו למן שנות ה-70.{{הערה|1=[[יואב פלד]], הורית הרמן פלד. The Religionization of Israeli Society. Routledge, 2018. עמ' 17, 94 וכו'.}} המגזר החילוני בישראל שואב חלק ממאפייניו מתפישות אלו, אך רק חלק מהמגדירים עצמם 'חילונים' על פי המפתח הסוציולוגי במדינה אוחז בהשקפה חילונית-יהודית עקרונית.
 
==הגדרה ואטימולוגיה==
==הגדרת חילוני==
המושג "חילונים" בישראל מתייחס ליהודים שאינם מקיימים פרקטיקות דתיות ברמה המזוהה עם פרטים מקבוצות אדוקות יותר.{{הערה|שם=דאלסהיים|1=Joyce Dalsheim,{{כ}} Israel Has a Jewish Problem: Self-Determination As Self-Elimination. [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2019. עמ' XIV (להלן '''דאלסהיים''')}}{{הערה|[[ישעיהו ליבמן]], [[יעקב ידגר]]. Secular-Jewish Identity and the Condition of Secular Judaism in Israel (בקישורים החיצוניים). עמ' 2. (להלן '''ליבמן וידגר''').}}{{הערה|שם=זאקס|Natan Sachs, Brian Reeves.{{כ}} [https://www.brookings.edu/wp-content/uploads/2017/03/cmep_20170331_tribes-of-israel.pdf Tribes, Identity, and Individual Freedom in Israel]. [[מכון ברוקינגס]], 2016. עמ' 9 (להלן '''זאקס''').}} [[יואב פלד]] סבר שהתווית "חילונים" מטעה, וש"אינם שומרי מצוות" תהיה הגדרה מדויקת יותר.{{הערה|שם=פלד1|1=non-observant; ראו: יואב פלד, הורית הרמן-פלד. '''The Religionization of Israeli Society'''.{{כ}} Routledge, 2018. עמ' 15 ולאורך הספר. להלן '''פלד ופלד'''.}} החוקרים קנט ואלד וסמואל שיע כתבו:
 
{{ציטוטון|חיוני להזכיר ש[[סקולאריות|ההוויה החילונית]] בישראל מוגדרת על ידי התנגדות לדרישות הנוקשות מאוד של היהדות האורתודוקסית, ואיננה בהכרח כוללת שלילה מודעת של זהות דתית-יהודית, ואף לא אדישות כלפיה. למרות שרמת שמירת המצוות שלהם נמוכה לפי התקן האורתודוקסי, רבים מהחילונים-לכאורה מציגים מגוון של התנהגויות דתיות שהיו מסמנים אותם כדתיים למדי בהקשר אמריקני. אף על פי שהמונח מטעה, "חילוני" הוא התווית השגורה לזיהוי אנשים שאינם מקיימים בעקביות את ציוויי היהדות האורתודוקסית.}}{{הערה|שם=גאלן|1=Luke Galen (עורך),{{כ}} The Nonreligious: Understanding Secular People and Societies. [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2016. עמ' 50 והער"ש 104–106 שם. מצוטט מתוך:{{כ}} Kenneth D. Wald, Samuel Shye{{כ}}, [https://link.springer.com/article/10.1007/BF01541646 Interreligious Conflict in Israel: The Group Basis of Conflicting Visions].{{כ}} Political Behavior. כרך 16, 1994. עמ' 164.}}
 
הסופר והמחנך, [[ס. יזהר]], טען שלהיות חילוני משמעו לקחת ריבונות על החיים, הגורל והאמונות. וכך הוא כותב במאמרו: "עוז להיות חילוני" על תפיסתו את החילוניות :{{הערה|[[ס. יזהר]], "עוז להיות חילוני" בספרו: '''קריאה לחינוך''', [[ספריית פועלים]], 1984, עמ' 128 - 129}}<blockquote>"להיות חילוני זה מעבר להיות לא דתי. ומעבר להיות בלתי מאמין באמונת הדתי [...] חילוני אינו חילוני מחמת ש'נתרוקן לו', מחמת ש'אמונתו נתייבשה', אלא מחמת שבחר לעמוד בעולם על חזקתו שלו, בלתי מודה באמונת הדתי, ובלתי נדון לחיי אמונה אחת, כל כוללת, שלמה מאופק עד אופק, אמונת 'כיפת הסלע'. להיות חילוני, זה להיות בעל תביעה לריבונות על חייו. בלתי מחויב מראש למצוות או לחיובים שלא באו מהכרעתו ומהסכמתו האוטונומית, לרבות קבלת חולשתו, שגיאותיו ומחיר השגיאות, על ראשו."</blockquote>
 
חילונים יכולים להיות [[תאיזם|תאיסטים]], [[אגנוסטיות|אגנוסטיקנים]], [[אתאיזם|אתאיסטים]], [[דאיזם|דאיסטים]] ובני כל השקפה אחרת. קו הגבול אינו חד וברור - רבים מאלה הרואים עצמם חילונים בישראל, ואורח חייהם היומיומי אכן אינו כולל קיום מצוות היהדות באופן שגרתי, מקיימים טקסים מסוימים כמנהג, כגון [[צום]] ב[[יום הכיפורים]], שמירת [[כשרות]], אי אכילת [[חמץ]] ב[[פסח]] ומנהגים נוספים שמקורם בדת היהודית, כגון השתתפות בתפילה או בטקסים אחרים בבתי כנסת. ההגדרות "חילוני" ו"מסורתי", אינן מוחלטות, וישנה אף חפיפה מסוימת ביניהן. לדוגמה, אדם שנוסע בשבת אך מקפיד לאכול כשר יכול להגדיר את עצמו חילוני, מסורתי או "חילוני מסורתי".
 
בסקרי דעת קהל כמו אלו שעורכים בישראל [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] ומכוני מחקר שונים, זהות חילונים נקבעת על-פי בחירתם העצמית של המשיבים בין מספר קטגוריות של קשר לדת, אשר בציבור היהודי כוללות בדרך-כלל "חילונים", "מסורתיים", "דתיים", "חרדים" ולעיתים גם קטגוריות ביניים נוספות.
 
 
הסופר והמחנך, [[ס. יזהר]], טען שלהיות חילוני משמעו לקחת ריבונות על החיים, הגורל והאמונות. וכך הוא כותב במאמרו: "עוז להיות חילוני" על תפיסתו את החילוניות :{{הערה|[[ס. יזהר]], "עוז להיות חילוני" בספרו: '''קריאה לחינוך''', [[ספריית פועלים]], 1984, עמ' 128 - 129}}<blockquote>"להיות חילוני זה מעבר להיות לא דתי. ומעבר להיות בלתי מאמין באמונת הדתי [...] חילוני אינו חילוני מחמת ש'נתרוקן לו', מחמת ש'אמונתו נתייבשה', אלא מחמת שבחר לעמוד בעולם על חזקתו שלו, בלתי מודה באמונת הדתי, ובלתי נדון לחיי אמונה אחת, כל כוללת, שלמה מאופק עד אופק, אמונת 'כיפת הסלע'. להיות חילוני, זה להיות בעל תביעה לריבונות על חייו. בלתי מחויב מראש למצוות או לחיובים שלא באו מהכרעתו ומהסכמתו האוטונומית, לרבות קבלת חולשתו, שגיאותיו ומחיר השגיאות, על ראשו."</blockquote>
המונח "חילונים" (שמקורו ב[[לשון חז"ל]] כחִילוֹנַי, כלומר זר, שאיננו [[כהן]]; הופיע ב[[תחיית השפה העברית|עברית מודרנית]] בסוף המאה ה-19, גם במשמעות המקורית של הדיוט וגם כמונח אחר ל[[מטריאליזם|מטריאליסט]]) כשם לאוכלוסייה היהודית שאינה שומרת מצוות החל להופיע בשנות ה-60. הלשונאי [[משה גושן-גוטשטיין]] עמד על כך ב-1965. הוא החליף את הכינויים הקודמים, "חופשיים" או "לא-דתיים". גוטשטיין הביע אי-נוחות מאימוצו – הוא כתב כי משמעותו היא "משולל קדושה", לא "ניצב מניגוד לדת"; בעוד שעצמים, עיסוקים וכדומה יכולים להיות "חילוניים", קשה לכתוב זאת על אנשים. גם כיום, רבים מעדיפים את התואר הישן "חופשיים" ומוצאים את הכינוי בלתי-הולם, אך "חילונים" הוא המונח המוכר והנפוץ.{{הערה|1=יוכי פישר, [https://brill.com/view/book/edcoll/9789004251335/B9789004251335_007.xml The Concepts of ‘Religion’ and ‘Secularism’ in the Hebrew Language and Their Manifestations in Israel’s Socio-Political Dynamics]. עמ' 110-117.}}
 
==תפיסת העולם החילונית==