הפילוג בקיבוץ המאוחד: הבדלים בין גרסאות

מ
הגהה
מ (שוחזר מעריכות של Snovsky (שיחה) לעריכה האחרונה של 37.26.148.178)
מ (הגהה)
ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית החלו בשנת [[1950]] ב[[אשדות יעקב]] שהיה היישוב הראשון שהתפלג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מה[[פוליטיזציה]]. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו ל[[מפא"י]] ולקיבוץ הגיעו 19 מדריכי נוער שהשתייכו ל[[מפ"ם]] והיה קיים חשש שהמדריכים ישפיעו על בני הנוער מבחינה זו.
 
לאור זאת הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה. שבוע לאחר הקמתה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדי חברות וביניהם מדריכי הנוער. וחברותםחברותם נדחתה עקב השתייכותם למפ"ם והחשש להיווצרות רוב לתומכיה בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד התנגדה לדחיית קבלתם לחברות על רקע זה, וחייבה את אשדות יעקב לקבלם לחברות. והתפתחהתפתח משבר בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם בקיבוץ, ובין אפריל לאוגוסט 1950 הסתמןהסתמנה תחילת הפילוג.
 
מועצת הקיבוץ המאוחד התכנסה בפתח תקווה באוגוסט [[1950]], והחליטה לאשר את חברותם של המועמדים בטענה שאי -קבלתם סותרת את עקרונות הקיבוץ. ואסרההמועצה אסרה על פילוג המשק. המועצה, אףואף שלחה ועדה לקיבוץ. אךואולם, איסורה של המועצה וביקור הוועדה היו לשווא, כיוון שתהליך הפילוג בקיבוץ כבר היה בעיצומו: והחלוכך לצאתלמשל, שתי הקהילות הפוליטיות בקיבוץ החלו להוציא עלונים נפרדים, ובחודש ינואר 1951 הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת "יומן הרוב במשק". באפריל [[1951]] החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי השתייכות למפא"י או למפ"ם. הפילוג גרם לקרע בין משפחות ונעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך. בספטמבר 1951, עם תחילת שנת הלימודים תשי"ב, נעשתה הפרדה מלאה במערכת החינוך.
 
בעת פילוג הקיבוץ היו תומכי מפא"י הרוב במשק,: כ-246 חברים אשרוחברות, נשארולעומת באשדות231 יעקבחברים ותומכיוחברות תומכי [[מפ"ם]]. הקימוקבוצת קיבוץהרוב נוסףשתמכה צפוניתבמפא"י לאשדותנשארה באשדות יעקב, שאליוואילו עברוקבוצת 231המיעוט החבריםשתמכה תומכי [[מפבמפ]] הקימה קיבוץ נוסף צפונית לאשדות יעקב. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה בין שני הקיבוצים. תהליך הפילוג הסתיים בשנת [[1954]], כאשר כל קיבוץ נשא שם נפרד: "[[אשדות יעקב איחוד]]" המזוהה עם [[מפא"י]] (במיקום בו הוקם אשדות יעקב במקור) ו"[[אשדות יעקב מאוחד]]" המזוהה עם [[אחדות העבודה]] (צפונית אליו), כאשר רק דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום שני המשקים שייכים ל[[התנועה הקיבוצית|תק"ם]].
 
== הפילוג בעין חרוד ==
קיבוץ [[עין חרוד]] קדם ל"[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]]" וכונה גם "מולדת הקיבוץ". על אדמתו נבנו בניינים ומוסדות מרכזיים של הקיבוץ המאוחד. המאבק המרכזי בקיבוץ זה התמקד בחינוך בני המשק וחברות הנוער. בית הספר נוהל על ידי [[מפא"י]] אך המחנכים היו תומכי [[מפ"ם]]. על רקע זה פרץ ביולי [[1949]] ויכוח אשר הוביל לאספת משק.
 
בדצמבר של אותה שנה הגיע לקיבוץ גרעין של 60 עולים צעירים מ[[מצרים]] שהודרך על ידי שני מדריכים, כאשר האחד תומך [[מפא"י]] והשני תומך [[מפ"ם]]. נסיונותיהםניסיונותיהם של המדריכים לכבוש את לבבות הנערים ולגייסם לדרכם הפוליטית חילקו את הגרעין לשתי קבוצות מתנגחות, והגרעין פולג. כתוצאה מכך הוסכם כי חברות הנוער יודרכו מכאן והלאה על ידי מדריכים התומכים ב[[מפלגה]] אחת בלבד. בקיץ של שנת [[1950]], עקב החרפת הסכסוך בקיבוץ, חולק התקציב לפי מפלגות בהתאם ליחס הכוחות במשק. כל חבר הצהיר על זהותו המפלגתית וקיבל [[עיתון]] לפי השקפתו הפוליטית, חברי מפא"י קראו את העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" וחברי מפ"ם קראו את העיתון "[[על המשמר]]". בהמשך התנהלה מחלוקת סביב הבחירות למזכירות של עין חרוד, וחברי הקיבוץ תומכי מפא"י חדלו לשלוח דמי חבר ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], דבר אשר הביא עמו תחושה שהפילוג בפתח.
כתוצאה מכך הוסכם כי חברות הנוער מעתה יודרכו מטעם [[מפלגה]] אחת בלבד.
בקיץ של שנת [[1950]] עקב הסלמת הסכסוך בקיבוץ חולק התקציב לפי מפלגות בהתאם ליחס הכוחות במשק. כל חבר הצהיר על זהותו המפלגתית וקיבל [[עיתון]] לפי השקפתו הפוליטית, חברי מפא"י קראו את העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" וחברי מפ"ם קראו את העיתון "[[על המשמר]]". בהמשך התנהלה מחלוקת סביב הבחירות למזכירות של עין חרוד, וחברי הקיבוץ תומכי מפא"י חדלו לשלוח דמי חבר ל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], דבר אשר הביא עמו תחושה שהפילוג בפתח.
 
חברי מפ"ם, שהיו מיעוט, סירבו לעזוב את אדמת הקיבוץ וליצור קיבוץ חדש. כארבע שנים נאבקו שני הפלגים על הזכות להישאר על אדמת המשק. רק בשנת 1955 קם היישוב של תומכי מפא"י על "גבעת קומי", ונקרא "[[עין חרוד איחוד]]". תומכי מפ"ם נשארו על אדמת עין חרוד ושינו את השם ל"[[עין חרוד מאוחד]]". בנייני הציבור נשארו משותפים לשני הקיבוצים והיוו קו מפריד בין הקיבוצים.