פסק דין הנדלמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פורום קהלת (שיחה | תרומות) ←ערעור על פסק הדין: הסרת קישור לא רלוונטי לאתר של משרד עו"ד, והחלפתו בקישור לפסה"ד |
מ ←למי ראוי לתת את הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקתיות החוק: קישורים פנימיים |
||
שורה 59:
השאלה, האם [[ביקורת שיפוטית]] על חוקתיות החוק ראוי שתיעשה על ידי כל בית משפט או על ידי [[בית המשפט העליון]] לבדו, עלתה בהערת אגב ב[[פסק דין בנק המזרחי]],{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/padi-nh-4-221-l.doc רע"א 1908/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי], ניתן ב-9 בנובמבר 1995}} שבה ציין השופט [[מישאל חשין]] "דומה עליי כי טעמים כבדי משקל יתמכו בייחודה של הסמכות לבית המשפט הגבוה לצדק".
בהרצאה שנשא ב-9 ביוני 2003, ובה הזכיר גם את פסק דין הנדלמן, בחן [[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], חלופות אחדות בסוגיה זו. הוא שלל מכל וכל את החלופה של הקמת [[בית משפט לחוקה]], והתמקד בהשוואה בין שתי חלופות: החלופה הריכוזית, לפיה רק בית המשפט העליון מוסמך לפסוק בדבר אי-חוקתיות של חוק, והחלופה המבוזרת, לפיה כל בית משפט רשאי לעשות זאת. מסקנתו של ברק:
{{ציטוט|תוכן=יהא זה מעבר חד מדי מדמוקרטיה פרלמנטרית גרידא לדמוקרטיה פרלמנטרית־חוקתית, אם כל בית משפט וכל בית דין יוסמך להכריז על בטלות החוק. לא הרי הכרזה על בטלותה של תקנה - הנתונה לכל בית משפט ולכל בית דין במדינה, ושאינה מעוררת כל בעיה בישראל של היום - כהרי הכרזה על בטלותו של חוק - המעורר קשיים. אכן, נדרש חינוך של החברה למהותם של חוקה ושל ביקורת שיפוטית, כדי להכיר בסמכותו של כל בית משפט להכריע - ולו בין הצדדים - בשאלת חוקתיות החוק. כל עוד הדבר לא חדר עמוק להכרה ולתודעה של הציבור, עדיף לרכז את הביקורת השיפוטית בידי בית המשפט העליון הנהנה מאמון הציבור כמגן הדמוקרטיה וכבר הפעיל ביקורת זו בעבר.
| |||