פאקס דאי – הבדלי גרסאות

בזמנים כגון אלה, כאשר תושבי האזור היה סובלים מאי-סדר הנובע מסכסוכים מקומיים, נציגות הדת המקומית הכוללת אבות מנזר ובישופים, הייתה נוהגת לכנס מועצה. שלחו הזמנות לאנשי אצולה מקומיםמקומיים ולכל נכבדי האזור. הכמורה הייתה מביאה למקום ההתכנסות את כל [[שרידי קדושים|שרידי הקדושים]] שהיו זמינים. שרידים אלה יכלו לכלול חתיכות עצם, בקבוקונים המכילים דם, שרידי בגדים שלבשו הקדושים וכל חפץ אחר שהיה במגע פיזי עם [[קדוש (נצרות)|קדוש]]. על מנת להגביר את אפקט הדרמטיות היו אנשי הדת עורמים את כל החפצים הקדושים בערמה אחת. אנשי הדת היו מאיימים כי הקדושים ייפרעו ממי שגרם לחילול שרידי הקודש ומפנים אצבע מאשימה כלפי האצולה. האמונה בכוחם של שרידי הקדושים הייתה חזקה מאוד ולכן היה אפשר להניע את האצולה לפעול בדרך מסוימת או לפחות להבטיח כי יפעלו בדרך זו. במקרים בהם האצילים לא מיהרו לשתף פעולה היו אנשי הדת מסבירים לנשותיהם, אמהותיהן ובנותיהן של האצילים כי סירוב כזה ימיט עליהם צרות בעולם הזה וגיהנום בעולם הבא. נשות האצולה, שהיו לרוב מאמינות יותר, היו משתכנעות על נקלה ומשכנעות את הגברים.