רכבת נוסעים דו-קומתית – הבדלי גרסאות

[[רכבת ישראל]] קיבלה לרשותה קרונות דו-קומתיים לראשונה בשנת [[2001]]. [[בומברדיה דאבל דק קוץ'|הקרונות]], כולם תוצרת חברת [[בומברדייה]] ה[[קנדה|קנדית]], מופעלים בדרך כלל בקבוצות של ארבעה או חמישה כאשר הקרון שבאחד מקצוות הרכבת הוא [[קרון כוח]]/ניהוג, המספק כוח למערכות התאורה ומיזוג האוויר בקרונות. בקצה השני של הרכבת מחובר קטר, בדרך כלל מתוצרת חברת [[אלסטום]] הצרפתית. הרכבת נגררת או נדחפת על ידי הקטר כאשר הנהיגה בפועל מבוצעת מהקטר או מקרון הניהוג בהתאם לכיוון הנסיעה. אורכם של קרונות הנוסעים 26.80 מטר, גובהם המרבי 4.70 מטר ורוחבם 2.77 מטר. בכל קרון רגיל 142 מקומות ישיבה ובקרון הכוח/ניהוג 79 מקומות. אורכה של הרכבת ללא הקטר מגיע ל-108 מטר, יש בה 505 מקומות ישיבה והיא מסוגלת להסיע עד 1,000 נוסעים במהירות מרבית של 160 קמ"ש. קרונותבשנים אלה2017-2018 מוצעיםרוב גםהקרונות בגרסהעברו חשמלית אך בישראל מערכת הרכבות טרםהסבה [[חשמול מסילות רכבת|חושמלהלחישמול]], כך שניתן לחבר אותם הן לקטר דיזל והן לקטר חשמלי בקו המהיר לירושלים. רכבת ישראל ממשיכה ומצטיידת בקרונות נוספים מסוג זה המשמשים בכל קוויה, למעט [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים|הקו הישן לירושלים]].