רב סימונא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהות ותיקונים קלים, ניסוח
שורה 25:
 
== "רב סימונא סוף סברא" ==
בציטוט שהובא לעיל מן הספר "סדר תנאים ואמוראים", וכן ב"ספר כריתות" לרבי [[שמשון מקינון]], מוזכרת המסורת ש"רב גיזא ורב סימונא סוף סברא"<ref>המשפט מופיע בנוסחאות אחרות ובשיבושים רבים בשמות החכמים, כגון: "רב זגאי ורב סימונא", "רב גדא ורב הונא", "רב סגי ור' סמי'", "רב עינא ורב המנונא" ועוד.</ref>, כלומר - סוף תקופת הסבוראים. רבים זיהו את "רב גיזא" זה עם רב עינא<ref>גרץ בספרו "[[דברי ימי ישראל]]" חלק ג, [[אטלס עץ חיים]] להרב [[רפאל הלפרין]] (כרך ד עמ' 320), מרגליות - אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, ועוד.</ref>. הבסיס לזיהוי זה הוא העובדה שהמקורות הקדומים שמזכירים את רב עינא - איגרת רב שרירא גאון וסדר הקבלה להראב"ד - אינם מזכירים חכם בשם רב גיזא או רב גדא; וכן להיפך, במקורות שמוזכר רב גיזא (או רב גדא) - סדר תנאים ואמוראים וספר כריתות - רב עינא אינו מוזכר.
 
מספר חוקרים המאמצים את המסורת של "רב גיזא ורב סימונא סוף סברא" מציינים, על פי זיהוי זה, את סופה של תקופת הסבוראים עם פטירתם של רב עינא ורב סימונא, בסביבות שנת [[ד'ש']] ([[540]])<ref>[[צבי גרץ]] בספרו "[[דברי ימי ישראל]]" חלק ג, עמ' 389. וכן כתב החוקר ר' [[אייזיק הירש וייס]] בספרו "דור דור ודורשיו" חלק ד. אבל ראו "תקופת הסבוראים וספרותה", לר' יעקב אליהו אפרתי (אגודת "בני אשר" [[פתח תקווה]] [[ה'תשל"ג]]) לדיון בנושא זה.</ref>. אולם חוקרים רבים מאריכים אותה אל מעבר לכך.