פסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שני מערכות->שתי מערכות - תיקון תקלדה בקליק
J-insights (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 15:
| תאריך סיום =
}}
'''חג הפֶּסַח''' (או בשמו ה[[מקרא]]י: '''חַג הַמַּצּוֹת''') הוא [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[יהדות|יהודי]] מקראי, הראשון מבין [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. פסח נחוג בימינו במשך שבעה ימים, מ[[ט"ו בניסן]] ועד [[כ"א בניסן]]. היום הראשון והאחרון הם [[יום טוב|ימים טובים]], והימים שביניהם מכונים [[חול המועד]].
 
פסח מציין את [[יציאת מצרים|יציאת]] [[יהודים|בני ישראל]] מ[[עבד]]ות [[מצרים העתיקה|מצרים]] ל[[חירות האדם|חירות]], שחלה בליל היום הראשון לחג, לאחר [[מכת בכורות]]. שמו של החג נובע מה[[פסוק]]: {{ציטוטון|וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל|{{תנ"ך|שמות|יב|כז}}}} היום האחרון לחג, המכונה [[שביעי של פסח]], מציין לפי חז"ל את [[נס]] [[קריעת ים סוף]].
שורה 29:
על פי המסופר ב[[תורה]], [[יעקב]] ובניו ירדו ל[[מצרים העתיקה|מצרים]] בשל [[רעב המוני|רעב]] גדול בארץ, ושגשגו שם בזכות מעמדו הרם של [[יוסף]] בבית [[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]]. בחלוף השנים נשכחה הידידות ששררה בין פרעה ליוסף, ו[[שבטי ישראל|בני ישראל]] הפכו לעבדים ב[[עבודת כפייה|עבודות פרך]]. לאחר מאות שנות עבדות, התגלה [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ל[[משה]] דרך [[הסנה הבוער]] וציווה עליו לבוא אל פרעה עם [[אהרון]] ולדרוש שישחרר את עם ישראל.
 
בעקבות סירובו העיקש של פרעה, [[עשר מכות מצרים|הכה]] אלוהים באמצעות משה ואהרון את כל ארץ מצרים. לבסוף נצטוו בני ישראל להקריב בערבביום י"ד ניסן, ערב [[מכת בכורות|המכה העשירית]] [[שה]] "פסח", לתת מדמו על דלתות הבתים ולאכול את בשרו באותו לילה, בשעה שאלוהים הכה כל [[בכור]] מבין המצרים. בנוסף ל[[קורבן הפסח]] הופיע ציווי על שבעת ימי חג:
:{{ציטוטון|וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, '''פֶּסַח''' הוּא לַ-ה'.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם '''וּפָסַחְתִּי''' עֲלֵכֶם, וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|יג|טו|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}}
 
שורה 41:
מקור השם '''פסח''' הוא מהמקרא, בו נכתב: {{ציטוטון|וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל|{{תנ"ך|שמות|יב|כז}}}}. קיימים שני פירושים למילה "פסח": על פי [[רש"י]] המשמעות היא "דילוג" או "חמלה"{{הערה|[[שמות]] [[S:שמות יב, יג|יב, יג]], דיבור המתחיל "ופסחתי"}}. פירוש נוסף, על פי [[אונקלוס]], מסביר את המילה כ"הצלה" או "מתן חסות"{{הערה|1=[[אראל סג"ל]], [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/psx.html פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסות]. על פי ד"ר אליהו נתנאל.}}.
 
חג הפסח נחוג בזמן שבית המקדש היה קיים החל מיום י"ד ניסן בחצות היום, אז החלה שחיטת קרבנות הפסח. עם שקיעת השמש וכניסת יום ט"ו בניסן חלה המצווה לאכול את קרבן הפסח ולקיים את ליל הסדר עד בחצות הלילה. סך הכל חג הפסח ארך 12 שעות.
השם המקראי, '''חג המצות''', נקרא על שם ה[[מצה|מצות]] שאכילתן היא מצווה מיוחדת ביום הראשון לחג, ובשאר הימים משמשות תחליף ל[[לחם]] ה[[חמץ]]: {{ציטוטון|אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}}. לעומת זאת, השם '''פסח''' מתייחס במקרא ל[[קורבן פסח]] שאותו יש להקריב בערב חג המצות, בין הערביים: {{ציטוטון|וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַ-ה'. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.|{{תנ"ך|במדבר|כח|טז|יז}}}}
 
השם המקראי, '''חג המצות''', מתייחס בן שבעה ימים, מתאריך ט"ו ניסן ועד לתאריך כ"א ניסן. החג נקרא על שם ה[[מצה|מצות]] שאכילתן היא מצווה מיוחדת ביום הראשון לחג, ובשאר הימים משמשות תחליף ל[[לחם]] ה[[חמץ]]: {{ציטוטון|אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת|{{תנ"ך|שמות|כג|טו}}}}.
ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]], מכונה החג על ידי חז"ל '''זמן חירותנו''', על שם היציאה מעבדות מצרים לחירות שהתרחשה אז. באופן דומה החג נקרא לפעמים גם '''חג החירות'''.
 
בפסוקי התורה ישנה הבחנה ברורה בין חג הפסח לחג המצות והמועדים שלהם: {{ציטוטון|וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַ-ה'. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.|{{תנ"ך|במדבר|כח|טז|יז}}}}. בעקבות חורבן בית המקדש והפסקת הקרבת קרבן פסח, הפך חג הפסח לשם נרדף לחג המצות. ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]], מכונה החג על ידי חז"ל '''זמן חירותנו''', על שם היציאה מעבדות מצרים לחירות שהתרחשה אז. באופן דומה החג נקרא לפעמים גם '''חג החירות'''.
שם מאוחר יותר לחג הוא '''חג האביב''', המציין את הסימן לבואו של החג ואת העונה בה הוא חייב לחול לשם קיום מצוות {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה|{{תנ"ך|דברים|טז|א}}}}, ואף [[עיבור השנה|מעברים את השנה]] לשם כך.
 
שם מאוחר יותר לחג הוא '''חג האביב''', המציין את הסימן לבואו של החג ואת העונה בה הוא חייב לחול לשם קיום מצוות {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה|{{תנ"ך|דברים|טז|א}}}}, ואף [[עיבור השנה|מעברים את השנה]] לשם כך.
 
היום האחרון של החג נקרא '''[[שביעי של פסח]]''', ועל פי [[חז"ל]] הוא נחוג כיום טוב כיוון שבאותו יום [[קריעת ים סוף|נקרע ים סוף]]. מסיבה זו יש שקוראים ביום זה את [[שירת הים]]. ה[[יהדות קראית|קראים]] קוראים ליום השביעי '''שביעי עצרת''', על פי הפסוק {{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.|{{תנ"ך|דברים|טז|ח}}}}