הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת אסתר"

אין שינוי בגודל ,  לפני חודשיים
באופן מעורר תמיהה, שמו של [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] אינו מוזכר במגילה, והתערבותו אינה נזכרת במפורש אפילו פעם אחת. היעדרותו של אלוהים היא הביטוי המובהק ביותר, אך לא היחיד, לאופייה החילוני למראית עין של המגילה. המגילה מתעלמת מנושאים דתיים העוברים כחוט השני במקרא: אין בה כל התייחסות לארץ ישראל ולמקדש, והאזכור היחיד של ירושלים הוא אגב הצגת דמותו של מרדכי (ב, ה-ו). התעלמות זו מתעצמת פי כמה לאור העובדה ש[[שיבת ציון]] ובניית [[בית המקדש השני|המקדש השני]] כבר החלו; אין במגילה התייחסות לתורה; על אף שנזכרים צומות (ד, טו-טז; ט, לא) - לכאורה מעשה דתי מובהק - אין התייחסות מפורשת לתפילות ותחינות לאל שמתלוות אליהם; היהודים חוגגים את תשועתם במשתה ושמחה, אך אין שבח והודיה לאל (ח, יז; ט, טז-כב). אין גם זכר לרעיון [[תורת הגמול|הגמול האלוהי]] האופייני למקרא, למרות הסכנה הקיומית בה עמד העם.{{הערה|חז"ל התייחסו לעניין זה ותיארו את השתתפותם של היהודים במשתה ההוללות של אחשוורוש כסיבת הגזירה.}} ככלל, נדמה שהמספר יוצא מגדרו כדי להימנע מהתייחסות דתית מפורשת, גם בהקשרים שבהם הדבר מתבקש.
 
בעיה זו העסיקה את פרשני המגילה לדורותיהם, מסורתיים כביקורתיים, איש לפי שיטתו. גם בעל [[תרגום השבעים]] נדרש לה, ופתר אותה באמצעות [[תוספות למגילת אסתר|הרחבות שונות]] שהעניקו למגילה צביון דתי יותר, וקירבוה לסטנדרט המקראי המקובל. ב[[מסכת מגילה]] מונים מספר גדול של רמזים להשגחתו של האל על מהלך האירועים: {{ציטוט|כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים '''מִמָּקוֹם אַחֵר''', וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת|{{תנך|אסתר|ד|יד||קצר=כן}} - "מקום אחר" = האל. זאת ועוד: "אם לעת כזאת הגעת למלכות" = [[השגחה פרטית]]. בעיה זו עמדה בבסיס מחלוקת חז"ל לגבי מידת קדושתה של המגילה, עד שלדעת שמואל בגמרא המגילה [[טומאת כתבי הקודש|אינה מטמאת את הידיים]]. בפרשנות המסורתית קיימות גישות שונות המסבירות את אופייה החילוני של המגילה - המשותף לכולן הוא שהן יוצאות מהנחה שהמגילה, בהיותה מכתבי הקודש, היא בהכרח חיבור דתי וחילוניותה היא רק למראית עין. במחקר קיימות גישות המזהות במגילה רובד דתי נסתר, לעומת גישות אחרות הרואות בה חיבור חילוני מעיקרו או חיבור שזיקתו לדת חלשה. חז"ל פירשו ששם המגילה, אסתר, רומז ש[[נס]] ההצלה נעשה ב"הסתר פנים", כלשון הפסוק בתורה המתאר מציאות עתידית של גלות: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא".{{הערה|{{תנך|דברים|לא|יח))}}}} כלומר, שכל ההצלה נעשתה לכאורה ללא כל מעורבות אלוהית, אך המגילה 'מגלה' שמאחורי הקלעים - הכל התרחש בזכות [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]. כך יוצא שדווקא העדר כל אזכור לשמו של אלוהים מונעת את צמצום נוכחותו להופעה גלויה ומובחנת.
 
==קדושתה ומעמדה בקרב כתבי הקודש==