פוליקרפוס – הבדלי גרסאות

בהשפעת הכתוב בספרי המכבים בדבר מוות בנפש חפצה (אלעזר) או בשמחה וטובי לבב ([[האם ושבעת בניה]]) הסיק פוליקרפוס כי מותו של מרטיר (נוצרי) מהווה התמזגות נצחית עם ישו. לכן סירב פוליקרפוס להצעת הנציב וזה ציווה להשלכו לזירה.

 

 

נאמר לו שאם [[קללה|יקלל]] את [[ישו]] ינצל, אבל תשובתו הייתה שהוא עבד את ישו כ-86 שנה, שבהן לא גמל לו ישו רע על נאמנותו, ולכן לא יוכל לקללו. כאשר אמרו לו להישבע בשם הקיסר אמר פוליקרפוס כי נוצרי משיחי הוא ואם רוצים לדעת מה פירוש הדבר יש להקדיש לכך זמן ראוי. כשנאמר לו שאם ישכנע את העם (היושבים ביציעים) יינצל השיב שהוא יכול לשכנע את המושל אבל לא את העם וביקש שישחררו את חיות הטרף. כשראה המושל שאינו נבהל מהחיות איים על פוליקרפוס שיעלה אותו על המוקד. תשובתו של פוליקרפוס הייתה שהאש במוקד בוערת זמן קצר בלבד ואילו אש הגיהנום לא כבה לעולם.