המפלגה הליברלית הישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rutohana (שיחה | תרומות)
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 34:
בציונים הכלליים תמכו בהצעה, וכך גם [[פנחס רוזן]], אולם בקרב [[העובד הציוני]] הייתה התנגדות עזה, והרעיון נדחה.
 
כמפלגה עצמאית כיהנה המפלגה ב[[הכנסת|כנסת]] ה-4 (מ-[[1959]], בזמן כהונתה התאחדו שתי הסיעות הנ"ל) עם יצוג של 14 חברי כנסת, ולאחר [[הבחירות לכנסת החמישית]] ב-[[1961]] בהן התמודדה לראשונה, זכתה להישג נאה, עם 17 חברי כנסת. המפלגה הליברלית היוותה חלק מהאופוזיציה לממשלת [[מפא"י]] באותם ימים. במרץ 1965 פרשו שבעה חברי כנסת מהמפלגה, והקימו את "המפלגה הליברלית העצמאית". באפריל [[1965]] התאחדה המפלגה הליברלית עם [[תנועת החירות]] לגוש פרלמנטרי משותף - "[[גח"ל]]", גוש חירות ליברלים. על רקע איחוד זה פרשו מן המפלגה הליברלית חברים רבים שהגיעו מן המפלגה הפרוגרסיבית, והקימו את [[ליברלים עצמאיים|המפלגה הליברלית העצמאית]]. בראש המפלגה עמד אותם ימים [[פרץ ברנשטיין]]. לאחר הקמת גח"ל התחזקו הסממנים הרעיוניים הימניים במפלגה. ב-[[1971]] נבחר ליו"ר המפלגה [[יוסף ספיר]]. החליף אותו בתפקיד [[אלימלך רימלט]], וזאת עד [[1975]].
 
[[קובץ:Peretz Bernstein.jpg|ממוזער|299x299px|פרץ ברנשטיין, מראשי המפלגה|טקסט=]]