הבדלים בין גרסאות בדף "תוכנית אירופה"

נוספו 2 בתים ,  לפני חודשיים
בררו -> ביררו
(הוספת מידע. סידור הטקסט באופן הקשרי-ניגודי וייסמנדל ניצל ואילו גיזי פליישמן נרצחה באושוויץ. הוספת "גיזי" לפני השם "פליישמן", כדי שהקורא שאינו בקיא בשמות האנשים יוכל להבין את ההקשר ובמי מדובר (התוכן לפני כן היה מנוסח באופן מאוד לא ברור וחסר הקשר))
(בררו -> ביררו)
 
המכתב, כמו מכתבים דומים, הגיע ל"ועדת ההצלה ליהודי אירופה" ב[[ארץ ישראל]], אולם בדיון שהתנהל בוועדה הובעה התנגדות להשתמש בכסף שנועד למימוש החזון הציוני לטובת הצלת יהודים. על פי מסמכים מאותה תקופה [[יצחק גרינבוים]], שהיה אז ראש ועדת ההצלה, בתמיכת [[אליעזר קפלן]] (הגזבר) אמר שיש לשמור על הכסף שבקופת הוועד לשם הכשרת ארץ ישראל לשרידי היהודים. לעומתו, [[דוד רמז]], [[מאיר יערי]], [[יוסף שפרינצק]] ואחרים היו מוכנים לתת כל מה שיש לטובת ניסיון ההצלה.
 
על הסיבה שהמנהיגים היהודים לא סייעו לתוכנית באופן נחרץ, חלוקות הדעות. הרב וייסמנדל טען שהמנהיגים הציוניים ראו לנגד עיניהם אך ורק את גורל המדינה היהודית העתידית ולא היו מוכנים להשקיע הרבה למען הצלת יהודי אירופה. אחרים טוענים, שהייתה אי ודאות רבה ביחס לרצינותו של המשא ומתן עם הנאצים. לטענתם, הרעיון שהיה אפשר לבטל את ההשמדה תמורת שוחד נראה דמיוני, ולכן לא היה טעם להקצות לנושא זה סכומים גדולים. כמו כן, חששו מנהיגי הציונות ומנהיגים יהודיים בארצות הברית להסתכסך עם בעלות הברית שמא יואשמו בפשעי מלחמה בשל העברת כספים ואספקה לאויב באמצע המלחמה. על פי טענה נוספת, מנהיגי הסוכנות בררוביררו אצל השלטונות הבריטיים, והבינו שהבריטים לא יאפשרו ליהודים להיכנס לארץ ישראל, ומכאן שהיהודים יקלעו שוב למלתעות הנאצים.
 
המגעים עם הגרמנים בנושא נמשכו כשנה, והופסקו ב[[קיץ]] [[ה'תש"ג]] ([[אוגוסט]] [[1943]]). המחלוקת בנושא קיימת עד היום.