הבדלים בין גרסאות בדף "שמשון"

הוסרו 37 בתים ,  לפני 6 חודשים
תבנית תנך/תלמוד
(←‏שמשון ושמואל: ניסוח, עריכה)
(תבנית תנך/תלמוד)
 
=== במדרשי חז"ל ===
[[חז"ל]] משבחים ומבקרים את שמשון חליפות. מחד, הם מבקרים את שמשון על רדיפת הנשים: "שמשון הלך אחר עיניו, לפיכך נקרו פלשתים את עיניו" ([[{{משנה]], מסכת |סוטה, פרק |א' משנה |ח'}}). מאידך, מציינים (ב[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת סוטה]], פרק י') כי שמו הוא על שם האלוהים על פי הפסוק: {{ציטוטון|כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים|[[תהילים]], פ"ד {{תנך|תהלים|פד|יב}}}}, וכי היה שופט צדק הדן את ישראל כאביהם שבשמים, וכמוהו, מעולם לא ביקש עזרה כלשהי או טובות הנאה לעצמו. על פי [[מסכת ראש השנה]], פרק ב': "בית דינו של [[גדעון]] ושל [[יפתח הגלעדי|יפתח]] ושל '''שמשון''' שקולין כנגד [[משה רבנו|משה]] ו[[אהרן הכהן|אהרן]] ו[[שמואל]]" גם יחד.
 
חז"ל גם מפליגים בכוחו ובמידות גופו. בתיאורים [[אגדתא|אגדתיים]] מעריכים כי רוחב כתפיו היה 60 [[אמה (מידת אורך)|אמה]] (כ-30 מ'), שהרי רק כך יכול היה לשאת את שערי עזה העצומים: "אמר רבי שמעון חסיד בין כתפיו של שמשון שישים אמה היה, שנאמר 'וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקום בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו' וגמירי דאין [ולמדנו שאין] דלתות עזה פחותות משישים אמה" ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת סוטה]], י' ע"א). במדרש נוסף: "אמר [[רבי אסי]]: צרעה ואשתאול שני הרים גדולים היו ועקרן שמשון וטחנן זה בזה" ({{תלמוד בבלי, מסכת |סוטה, |ט' ע"|ב}}).
 
מודל הנזירות של שמשון הוא נושא לדיון [[הלכה|הלכתי]], ובעקבותיו מוכרת בהלכה "[[נזיר (יהדות)#נזירות שמשון|נזירות שמשון]]" שדיניה שונים מדיני הנזירות ההלכתית הרגילה.