רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התחלת השלמות בעקבות העריכה הקודמת |
שאר התיקונים. נותר לתקן את הפרק על הגותו הפילוסופית. |
||
שורה 320:
===עיקרי האמונה===
רס"ג היה הראשון שקבע עיקרי אמונה יהודיים. זאת, בנספח שכתב לפירושו על ספר שמות. שם הוא קובע עשרה עיקרים, הנוגעים בעיקר למציאות האל, קיום המצוות ואמונה בגאולה. עם זאת, נראה שבניגוד לרמב"ם, נושא עיקרי האמונה לא היה מרכזי בהגותו, והוא לא הזכירו בספרו המרכזי "הנבחר באמונות ודעות". במקומות אחרים הוא קובע רשימה נרחבת יותר של דברים שחייב המתפלל להאמין בהם ביחס לאל, שאם לא כן, הוא אינו מתפלל לה'
==פיוט ודקדוק==
שורה 327:
לשון הפיוט של רס"ג מתאפיינת בראש ובראשונה במקום הבלעדי שתופסת בה לשון המקרא. כל תופעה דקדוקית של לשון המקרא, נדירה וחריגה ככל שתהיה, נחשבה אצל רס"ג כראויה ללשון השירה. בעיקר העדיף את הצורות המוארכות לסוגיהן, שנחשבו אצלו "מפוארות", כגון "כולמו" במקום כולם, "חכמתהו" במקום חכמתו, "ישועתה" במקום ישועה, "יהושיע" במקום יושיע, "הקימותה" במקום הֵקַמְתָ - הכול על סמך צורות מקראיות. גם בבחירת אוצר המילים העדיף את הצורות הנדירות והחריגות שבמקרא והשתמש ככל האפשר ב[[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילים יחידאיות]]. במקביל נמשכות אצלו תופעות הלשון של הסגנון [[אלעזר הקליר|הקלירי]], כגון שינוי זכר לנקבה ולהפך והחלפת המשקלים והבניינים. במיוחד היו חביבים עליו משקלי פִּעְלוֹן, מִפְעָל ותִפְעוּל וה[[משקלים סגוליים|משקלים הסֶגוֹלִיִּים]]. את המשקלים הסגוליים תפס כצורה הסטנדרטית ל[[שם פעולה]], בדומה ל[[ערבית]].
לשונו המיוחדת והקשה להבנה של רס"ג מהווה מעין שלב מעבר בין סגנון הפיוט הקלירי לבין סגנונה של [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת ספרד]], שמחבריה (ובהם תלמידו [[דונש בן לברט]]) היו ממשיכי דרכו של רס"ג בשטח הדקדוק והשירה. הכללים שקבע, המעמד המיוחד שנתן ללשון המקרא והתפיסה הדקדוקית שפיתח התקבלו ושוכללו בידי משוררי ספרד, שהתקשו לקבל את הסגנון הקלירי החופשי ורב התנופה{{הערה|יוסף טובי, פיוטי רב סעדיה גאון, ע"ד, פרק שביעי, עמ' 229-250.}}. אברהם אבן עזרא, שמבקר בחריפות בפירושו ל[[מגילת קהלת]] את לשון הפיוטים הקליריים, משבח ומפאר את רס"ג על שתי הבקשות שחיבר "שלא חיבר מחבר כמוהם, והם על לשון המקרא ודקדוק הלשון באין חידות ומשלים ולא דרש"
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=882|מספר שנים=60}}
שורה 341:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Saadia Gaon}}
*
▲* [http://aleph.nli.org.il/F/CHHK29AREVH3YRJ1FJN77TNVEPD73B1KSCJGUAKV57U4NUM76E-08294?func=find-acc&acc_sequence=001293972 מאמרים על רס"ג] באתר רמב"י
* [https://www.academia.edu/Documents/in/Saadya_Gaon מאמרים על רס"ג ומהדורות של חיבוריו] באתר [[academia.edu]]
'''אודותיו'''
* ירחמיאל ברודי, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21137 רב סעדיה, מהפכן ושמרן], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]
*
▲* [[שמחה בונם אורבאך]], [http://www.daat.ac.il/DAAT/mahshevt/mehkarim/rabenu1-2.htm רבנו סעדיה גאון - האיש ומפעלו הספרותי], באתר דעת
* {{דעת|יהודה איזנברג|daat/mahshevt/mehkarim/hadereh-2.htm|הדרך לשלמות במשנתו של רב סעדיה גאון}}
* {{דעת|יחזקאל איזידור אפשטיין|daat/mahshevt/mehkarim/rav-2.htm|רב סעדיה גאון ודורנו}}
* {{דעת|שמעון ראבידוביץ|daat/mahshevt/mehkarim/mishnat-2.htm|משנת האדם לרב סעדיה גאון}}
▲* {{פעמים|[[ירחמיאל ברודי]]|מפעלו ההלכתי של ר' סעדיה גאון|54.5(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 92-82}}
* [[אליעזר שלוסברג]], [https://www.academia.edu/9388137 תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל], עבודת ד"ר, באתר academia.edu.
* {{פעמים|[[יוסף טובי]]|רב סעדיה גאון והשירה הערבית - תרבות הגותית ושירה הגותית|54.2(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 48-18}}
שורה 380 ⟵ 377:
* [http://hebrewbooks.org/36006 תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי], באתר [[HebrewBooks]].
* {{פעמים|[[שרה סטרומזה]]|מילון לתפסיר רב סעדיה גאון|29.9(1)|29, התשמ"ז 1986, עמ' 146–148 - על הספר 'אוצר הלשון הערבית בתפסיר ר' סעדיה גאון' מאת [[יהודה רצהבי]]}}
* [[אליעזר שלוסברג]], [
==הערות שוליים==
| |||