כפר סבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרכבת תחתית
מ הוספת קישור לאורווה
שורה 36:
[[ברל כצנלסון]] סיפר אחר־כך:
{{ציטוט|תוכן="אני ביליתי את החורף הראשון שלי בארץ־ישראל ([[1909]]) בכפר־סבא. הייתי שם כל ששת ימי השבוע וביום ששי לאחר העבודה, שגמרו אותה בהקדם, היינו לוקחים את הנעליים, או הסנדלים, או המגפיים, על הכתף והולכים ברגל לפתח-תקווה."}}
[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] סירב לתת רישיונות בנייה, ועל כן נאלצו המתיישבים הראשונים להתגורר בצריף. בהמשך, התגוררו המתיישבים בבניין מוארך בן קומה אחת שב[[גג]] ה[[רעף|רעפים]] שלו נקבעו חלונות. הבניין המוארך שימש בעיקר כאורווהכ[[אורווה]] לבהמות אך היו בו גם שני חדרי מגורים (בניין [[בית עיריית כפר סבא|הח'אן]], כיום משרדים של עיריית כפר־סבא). צורת יישוב ארעית זו נמשכה עד שנת [[1912]].
 
ב[[שבת נחמו]] של שנת [[תר"ע]] ([[1910]]), נתקל שומר ערבי שהועסק על ידי בעלי האדמות מפתח תקווה בקבוצה של גנבי שקדים מ[[קלקיליה]] השכנה וירה בהם. כתוצאה מהירי נהרג אחד הגנבים. כתגובה פרצו עשרות ערבים זועמים לח'אן של כפר־סבא, הכו את יושביו היהודים, שברו ובזזו ציוד ולקחו בשבי שני שומרים יהודים, ראש השומרים [[אהרן אוסטרובסקי]] וחיים סוסנובסקי{{הערה|{{הפועל הצעיר||מכתב מפתח תקווה|1910/08/12|01801}}}}{{הערה|{{דבר||לזכרו של ברוך פריבר|1983/03/21|01500}}}}. תגבורת שהגיעה מפתח־תקווה אחרי כמה שעות ניהלה [[משא ומתן]] עם נכבדי קלקיליה, שכתוצאה ממנו שוחררו השניים ואף שולמו פיצויים בגין הנזקים לרכוש.