מולה (אנטומיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחומצה פולית
מ הוספת קישור לאי ספיקה נשימתית
שורה 31:
ראשית יש לאבחן שאכן מדובר במולה, וכן לבצע בדיקות דם מלאות, בדיקות תפקוד כבד וכליה וכן [[צילום חזה]].
 
הטיפול עצמו כולל ריקון של הרחם- suction curettage. יש לתת אוקסיטוצין תוך וורידי לאחר הוצאת חלק נכבד מהרקמה לצורך כיווץ הרחם. יש לשלוח את הרקמה לפתולוגיה. ניתן לעשות שאיבה וריקון של הרחם גם כאשר הרחם הוא בגודל של 28 שבועות, אולם בכל מקרה בו הרחם גדול מ-12 שבועות יש להכין מראש ציוד לפתיחת בטן לכל מקרה של דימום בלתי נשלט. עד לשימוש הנוכחי כיום בשאיבה וריקון, ביצוע [[כריתת רחם]] היה האופציה בה בחרו להשתמש במקרים בהם הרחם היה גדול מ-12-14 שבועות. כיום כריתת רחם מומלצת רק במקרים בהם האישה סיימה את תוכניות הילודה וכן נשים מבוגרות יותר, אשר אצלן הסיכוי לממאירות גבוה יותר. הסיבוכים הכרוכים בפעולות אלו כוללים מעבר של חלקי רקמה ותאים דרך מחזור הדם השלייתי לשאר חלקי הגוף ובעיקר לריאות, המהוות את המקום הראשוני לשאריות תאים של הריונות מולריים. במרבית המקרים תהיה רגרסיה ספונטנית של רקמה זו, אולם בחלק מן המקרים עלולה להתפתח [[אי ספיקה נשימתית]], המאופיינת כקוצר נשימה וכיחלון תוך 4-6 שעות לאחר ביצוע הריקון והשאיבה.
 
=== ביצוע מעקב ===