משה שרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים
מ תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 44:
בתחום האסלאם התמקדו מחקריו של שרון בחקר ה[[שיעה]]. בשנות השמונים פרסם שני כרכים
{{הערה|1= Black Banners From the East, The establishment of the ‘Abbâsid State, Incubation of a Revolt)
|שמאל=כן}}
}}
על המהפכה השיעית הראשונה באסלאם, שבסופו של דבר הפכה למהפכה [[סונים|סונית]] שהעלתה את [[בית עבאס|השושלת העבאסית]] לשלטון. שרון יצר אסכולה חדשה במחקר בה טען שהמהפכה העבאסית הייתה [[ערבים|ערבית]]. כלומר, שלא הייתה בעלת אופי [[פרסים|פרס]]י כפי שטענו בעיקר [[יוליוס ולהאוזן|וולהאוזן]] ו[[פאן פלוטן]]. התזה של שרון מקובלת כיום על רוב החוקרים ואילו בתזה של וולהאוזן ופאן פלוטן תומכים חוקרים פרסיים בעיקר. טענה זו מבסס שרון בין השאר על סמך בדיקת מוצאם של יוזמי התנועה ומנהיגיה. המנהיגות הפוליטית והצבאית כמו שדרת הכוח הלוחם שלה היו ערבים, מה גם שממילא באותה תקופה לא הייתה אפשרות למי שאיננו ערבי להוביל תנועה פוליטית צבאית בהיקף כזה בתוך המסגרות של האסלאם הצעיר. כמו כן שרון טוען כי המושג של לאומיות פרסית בימי הביניים הוא מושג [[אנכרוניזם|אנכרוניסטי]], שהושפע, ואפשר שעדיין הוא מושפע מן הרעיונות הלאומיים של אירופה, במאה התשע עשרה ועתה גם של תנועות לאומיות במזרח התיכון של ימינו.. שרון הדגיש שלא רק שהטיעון הזה, במיוחד אצל וולהאוזן, מושפע מן התנועות ה[[לאומיות]] האירופאיות, אלא שאין לו שום ביסוס במקורות. אומנם היו גם לא-ערבים בין הלוחמים, אולם עיקר הכוח הלוחם והנהגתו היו ערבים. הכרך השני של ספרו
{{הערה|1=The social and Military aspects of the ‘Abbasid Revolution
|שמאל=כן}}
}}
מפתח את התיזה הזאת על ידי תיאור מפורט של המרכיבים החברתיים שנמצאו בבסיסה של התנועה שהעלתה את העבאסים לשלטון ואת המהלכים הצבאיים שאפשרו לתנועה לגבור בסופו של דבר על הצבא האומיי שהיה כוח צבאי גדול מאורגן וחזק אשר נראה היה בשעתו כבלתי מנוצח.
 
שורה 54:
 
בתחום האפיגראפיה הערבית הוא חקר את החומר האפיגראפי שבארכיון מכס ואן ברשם (Max van Berchem) בז'נבה ופרסם את מחקרו בנספח לספרו הגדול על הכתובות הערביות בארץ ישראל.
{{הערה|1=Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae: Addendum, Brill, Leiden, 2007.|שמאל=כן}}
 
===יהדות, נצרות, אסלאם===
שורה 72:
שרון התעניין בדת הבהאית עקב התעניינותו בדתות בכלל ובדתות מודרניות בפרט ובמיוחד הדתות והתנועות הדתיות שהופיעו ברחבי תבל במאה ה-19: הדת ה[[מורמונים|מורמונית]], [[אחמדים|הדת האחמדית]], ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] הגרמנים, האדבנטיסטים (תנועתו של מילר מ-1843, והאדבנטיסטים של היום השביעי) והתנועות המשיחיות השונות שהתפתחו בנצרות ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], וביהדות: [[חסידות]] [[חב"ד]]. על נושא זה כינס ועידה בינלאומית וערך ספר בשם: מחקרים בדתות ובתנועות דתיות מודרניות והאמונות הבאבית-בהאית.
{{הערה|1= M. Sharon (ed.) '''Studies in Modern Religions and Religious Movements and the Bābi-Bahā’ī Faiths'''. E.J. Brill Leiden, Holland, 2004.)
|שמאל=כן}}
}}
 
===לידת האסלאם בארץ ישראל===
שורה 87:
 
וכן פרסם מאמר מקיף שבו חקר את מקורותיה של הבניה המסלמית על הר הבית ומשמעותה. במחקר זה שהתפרסם בשנת 2009 הוא ניסה להוכיח שהמבנים הקרויים "הארמונות האומיים" שמדרום לחומת הר הבית לא נבנו על ידי האומיים ואפשר שמקורם הוא ביזנטי, ודן במקורם של כפת הסלע ומסגד אל-אקצא כיחידה ארכיטקטונית אחת בעקבות מחקריו של פרופסור [[אולג גראבר]] מפרינסטון.
{{הערה|1= M. Sharon, “Shape of the Holy,” Studia Orientalia, 102, 2009.|שמאל=כן}}
 
===המזרח התיכון המודרני===
בנוסף להתעסקותו בעולם האסלאמי הקלאסי, עוסק שרון גם בניתוח עולם המזרח התיכון המודרני. הוא כתב עשרות רבות של מאמרים [[פובליציסטיקה|פובליציסטיים]] שונים בנושא בעתונים וב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים באירופה ובישראל. המאמרים התפרסמו ב[[עברית]], [[אנגלית]], [[צרפתית]] ו[[גרמנית]]. כולם עסקו בענייני דיומא בהם הביע את השקפתו על הנעשה במזרח התיכון. מאמריו התפרסמו בין השאר בכתב העת [[נתיב (כתב עת)|נתיב]], בכתב העת Shalom היוצא לאור ב[[שווייץ]] בגרמנית ובצרפתית. לאחרונה כתב שרון באנגלית ספר בשם [[ג'יהאד]] – האסלאם נגד ישראל והמערב
{{הערה|1=Jihad – Islam Against Israel and the West |שמאל=כן}}
בספר 9 פרקים הכוללים 9 נושאים שונים על [[טרור אסלאמי|הטרור האסלאמי]] והסכנה של האסלאם הקיצוני לישראל וגם לדמוקרטיות המערביות.